מעוף פלוס
חסר רכיב

טור לשבועות

20/04/2023
טור לשבועות

כולנו עמוסים לעייפה בקבוצות וואטסאפ, הקבוצה של הגן, הקבוצה של הכיתה, הקבוצה של הכיתה הורים בלבד, הקבוצה של הכיתה מתנת סוף שנה, הקבוצה של הכיתה רק מהקיבוץ, הקבוצה של המשפחה, הקבוצה של המשפחה בלי סבתא, הקבוצה של השכונה, הקבוצה של השכנות, הקבוצה של הרחוב (באימ'שלי), החבר'ה מהמילואים, החבר'ה הכי טובים, וכהנה וכהנה, כולנו מתקבצים ומתקבצות תחת כותרות שונות ומשונות (תכף זה מקבל תפנית לטור של שבועות, מבטיחה).
על פי רוב אנחנו מצויים בקבוצות הללו בעל כורחנו, אבל לי יש קבוצה אחת שלא זו בלבד שביקשתי מרצוני הטוב להצטרף אליה, ראיתי כי טוב, טוב מאוד אפילו, וביקשתי לפרגן אותה לאנשים שאני אוהבת.
ואני לא מתכוונת לקבוצת הוואטסאפ של המרכול של עזרן בחצור (קבוצת שווה לחובבי הקניות, אבל זה לטור אחר, תזכירו לי בהזדמנות).
אני רוצה לספר לכם על קבוצה שאומנם גם העניין שלה הוא בתקני, אבל לא במובן של קניות אלא יותר במובן של תקניות, תקניות השפה העברית. נו, צריך קצת איזון בחיים. (תכף מגיעים לשבועות).
הקבוצה עונה לשם 'לשוניות ולשוניים', וכן, היא נהדרת, אני אוהבת אותה, וכאמור, שימחתי בה כבר כמה וכמה אנשים.
מנהלת הקבוצה היא יועצת הלשון ניצה חוזז, והיא מפנקת אותנו מעת לעת בפינות לשון חכמות ומפולפלות המקושרות תמיד לכותרות, לאקטואליה, לזמנים ולמועדים.
וכך, כשעל המסך שלי הנצה הודעה חדשה בנושא חלב, תכף ומייד הבנתי שיש לי מה להעניק לקיבוץ לכבוד החג החשוב ביותר בתולדות יהדות הקיבוצים, החג עם הכי הרבה אורחים – חג הביקורים.
אך מובן וברור שלא יכולתי לקחת מילים שלא אני הגיתי אותן ולפרסמן ברבים, ולכן ביקשתי את רשותה של ניצה להעתיק את פינת הלשון שלה לאתר של איילת השחר.
-'בשמחה רבה' ניצה הסכימה מייד, 'יש לי חיבה עמוקה לקיבוץ הזה מימים ימימה' היא הוסיפה, ושאלה איך אני קשורה לאיילת השחר.
-'אני גרה כאן, למי למסור ד"ש?' עניתי לה באדישות מסוימת, כמי שמורגלת כבר בשיחות עם אנשים שיש להם סנטימנטים למקום.
אבל ניצה נתנה רשימה ארוכה של איילתים ובהם גם הרימונים, 'ביליתי הרבה בקיבוץ, לבעלי קוראים פיני חוזז, בוודאי זוכרים אותו יותר מאשר אותי, הוא שיחק כדורסל עם בועז'.
'הרימונים גבוהים', עניתי לה, 'הגיוני שבועז שיחק כדרוסל'.
ביררתי. עדי ורן זוכרים היטב את ניצה ואף בחיבה רבה.
ואת פיני חוזז מתברר שכולם זוכרים. גיגלתי. מחילה. 'וַאֲנִי דְבוֹרָה קְטַנָּה וְרַכָּה, יָמַי מִסְפָּר, וּסְכָלָה, סְכָלָה אֲנִי מְאֹד. לֹא לָמַדְתִּי עוֹד דַּעַת לְהַבְחִין בֵּין אַף לְפֶרַח וּבֵין אַף לְאַף.' ובין שני חברים המשחקים כדורסל בשכונה לבין שני חברים, שחקני עבר גדולים ואף גדולים מאוד.

ועתה, הגענו סוף כל סוף לתהלוכת השפה העברית לשבועות באדיבות ניצה חוזז, יש ניקוד, יש ציורים, תנו צ'אנס.

• סלינו על כתפינו, רָאשינו עטורים, והסלסילות עטורות. 🧺
הסלסִילה והסלסִילות מנוקדות בחיריק (לא סלסַלה, לא סלסַלות, לא סלסלאות).

• מהסלסִילה לכלכלה. 🧺
בספרות חז"ל כַּלְכַּלָּה היא סל המֵכיל בעיקר פירות ולא רק:
"המניח כלכלה תחת הגפן בשעה שהוא בוצר – הרי זה גוזל את העניים." 🧺
במקום אחר במשנה נכתב עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַכַּלְכָּלָה וְעַל תְּנוּבַת הַשָּׂדֶה", כלומר על אספקת מצרכים למחיה. 🧺
בעברית הַחדשה חלה התפתחות לכֿלכלת בחירות וכֿלכלת בית וּמדְעי הכלכלה. 🔢
והכול החל כנראה בסלסִילה אחת קטנה, שהֵכילה פירות.
העיקר שנכֿלכל את צעדינו בִּתבונה.

• וגם עצה מן המִקְשָה (שדה אבטיחים, מֵלונים או קישואים). איך בוחֲרים אבטיח? 🍉 מוודאים שהזַלְזַל יבש – הגבעול בִּקצה האבטיח.

• בשמלה אדומה וּשתי צמות עמדה ילדה ושאלה: "מה שמו של "הקולב" שמחזיק את אשכול הענבים?"
שִׁזְרָה (ברבים שְׁזָרוֹת). השִזרה היא השִׁדְרה של הענבים, והם שזורים בה. כיוון שלגפן תפקיד חשוב כבר מימי קדם, יש שלל מילים הקשורות בה: שִזְרה, אשכול, זַג, חרצן, שריג, קנוקֶנת, סמדר וָעוד. 🍇
המילה שִזְרָה שקולה במשקל מילים כמו שִדְרָה, ושִלְדָּה (שאסי).

• "בקיץ זה בעיקר אבטיח וּבְֿסופו מַגיעות התאנים. מת על תאנים. גם אבטיח אני מאוד אוהב. בכלל אני מכור לפירות. יודע מה העונה של כל אחד ואחד. אבל הכי אני אוהב את הקלמֶנטינה. מחכה לה כל השנה. וַהכי הכי את מיכל" (עודד שלום). 🍊
וַאני מוסיפה, שכשהקלמֶנטינה בסֶגול, ויש לה שלוש נקודות חן, היא עוד יותר מתוקה וַעסיסית. ממש חִיננית. 🍊

• בִּתחילת הדרך הייתה מחלֶבת שטראוס מַחְלַבה קטנה. החלבֿן נעלם עם השנים, והוא קיים בעיקר בשיר "טוק, טוק" בהגייה שגויה (מתוך דיג דיג דוג): טוק טוק, מי שם, זה אני החלבּן.🐄🥛

• למרגלותיו; למראשותיו
במקורות יש הבחנה בין 'למרגלות ההר' לבין 'לרגלי ההר':
למרגלותיו – מְקום רגליו. כך נאמר כשמדובר באדם – לְמרגלותיו או לִמְראֲשותיו. 👣 👥
וְהִנֵּה אִשָּׁה, שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו. האישה היא רות ממגילת רות. למרגלותיו – מְקום רגליו של בֹּעַז. 
כשמדובר במקום, נאמר לרגלי הָהָר, לרגלי האגם (ולא "למרגלות ההר"). ⛰️
בימינו השימוש מעורב, ואולם מי שרוצה לשמור על המקור, ישמור על ההבחנה בין השניים.

• אחוזים; כיסן
ממאכְלי הַחג: כיסַָן ממולַָא גבינת חמישה אחוזים (לא "כיסון").
אם הגבינה שמנה, לפחות 11 אחוזים, אפשר לומר גם אַחד עש֫ר אחוז וגם 11 אחוזים.
🐄 הֶחָלב הֶעָמיד הֶחָשוב הֶחָדש. הֶעָבר, הֶעָתיד.

• שבוע; שבועה
"תרצי לצאת איתי? בעוד שישה "שְבועות" תסכימי? כמסתבר" (מתוך אוי, אליאס אליאס, חנוך לוין).
השחקן הנפלא היה צריך לשאול: בעוד שישה שָבועות תסכימי?
שָבוע – שָבועות (כמו חג השָבועות). ☘ 🍇 🌽
שְבועות – הריבוי של שְבועה. נשבעת לכם. זה ההבדל, כְּמסתבר.

חג ביכורים שמח לכל בית איילת השחר


היגגה והעתיקה ברשות: טליה משלי

חסר רכיב