title
title
title
title
title
title
חידת השבוע 2 / אוגוסט 2019
משהו מוכר מן העבר
כזה הוא היה פעם - לא כך נשאר.
את סיפורו/ה מי יוכל להעלות בפנינו?
מעשה של מופת בימים שאינם עוד כאלו.
מעבר לזיהוי המקום, ספרו את סיפורו ויש כאן פיסת היסטוריה...



















זו, אכן, הבריכה הישנה. זו שנחפרה ונבנתה בשנות ה-50
זה סיפור בנייתה, כפי שזוכר אותו יוסף חרמוני: בונים בריכה.
ראשית, עוקרים נתח מהפרדס, שהיה מצפון ללול, ואז מתנדבים כולם, חברים וחברות, נערים ונערות, ועוסקים בבניית הבריכה. הבולדוזר, די-7 ועליו עמוס צפרוני (אחיו הבכור של ברל'ה) חפר את הבריכה. שני היוזמים של המפעל המבורך הזה, עזה ופנחס בן-ארי, המריצו את כל הקיבוץ. איילת הייתה אז קיבוץ אמיד-למחצה, והמלט והזיפזיף (יש דבר כזה. זהו חול ים גס למחצה) והחצץ נרכשו, והתאיילאנדים דוברי האידיש והגרמנית והעברית והצרפתית התנדבו במרץ. שבועות אחדים עברו, ובראשית הקיץ של 1957 הייתה לנו בריכה. ללא דשא, ללא מקפצה, ללא מקלחת ושירותים, ללא גדר וללא מודעות אלמנטרית לבטיחות. אבל עם מים. המים - רטובים כדרכם - היו מוריקים מבושה ומשיפעת אצות סמיכה, לאחר ימים אחדים. אז היו מחליפים אותם.
זהו סיפורם של השחייה ושל הבריכה היפה ביותר בכל מרחבי משקנו הקיבוצי.
לסיפור המלא של תולדות השחייה באיילת-השחר, היכנסו לקישור שלפניכם: