title
title
title
title
title
title
תעוד ימי קורונה דרך הפייסבוק
 
מהפייסבוק של טובה ברוק בימי הקורונה ... 
26.3.20
רמי קליינשטיין יכול לשיר כמה שהוא רוצה שהחיים זה לא קיבוץ, אבל כל אזרח במיוחד אם הוא וותיק היה מוכן להתחלף איתי.
מאה מטר מסביב לבית הכל ירוק ופורח, אפשר לצאת מהבידוד הכפוי ולהסניף חמצן וקרני שמש.
מתקשרים ושואלים לשלומך, יש ערוץ פנימי שמשדר, יש אפליקציה שמעדכנת הוראות והודעות.
הקשישים הבודדים מקבלים חמגשיות עד פתח הבית.
אפשר לקנות אוכל מוכן במחירים שפויים.
היום ב -10.30 הזמנתי בטלפון מצרכי מזון מהכל בו המקומי, את ההזמנה לקחה נערה אדיבה ומנומסת ב-12.00 פונקט דהרו הנערים בין השבילים והביאו לי עד פתח הבית את המשלוח.
* אז מה אם במקום שני תפוחי אדמה גדולים (למרק) הגיעו שני שקי תפוחי אדמה. נעשה תפנית בתפריט, נאכל הרבה פירה, ועוד וריאציות של תפוחי אדמה.
כשהיינו ילדים אמרו לנו שנגמור מהצלחת כי יש ילדים רעבים בהודו, היום עדיין יש ילדים רעבים בהודו ובעוד מקומות, אבל יש גם מגיפת קורונה בכל העולם, חולים ומתים. והמון אנשים במיוחד קשישים ובודדים שאף אחד לא דואג להם, ואולי הם חולים ורעבים.
אז נכון שהחיים זה לא קיבוץ, אבל בהחלט טוב לחיות בקיבוץ שלי עם אנשים טובים ודואגים מסביב, ונוער כזה נפלא. תודה!!!

28.3.20
פתחתי חלונות, רואים פחות תכלת ויותר לבן מעונן.
הריח שמגיע מפריחת ההדר
משגע.
ברדיו כרגע, עטור מצחך (לא שלי),
ולך ירושלים (היתה יותר שלי בימי האוניברסיטה העליזים).
לרגע שוכחת מקורונה גנץ וביבי.
שאלות קיומיות אחרות מטרידות:
* מה הניע אותי להזמין עשרה בצלים שזה כמעט שלושה ק"ג לפני ריקבון.
והפתרון: מחבת מלא בצל קצוץ שמיטגן (מאפיל על ריח הפריחה), ויכנס למקפיא ליום סגריר(או סגר).
* איך מתגברים על שני שקי תפוחי האדמה שנשלחו במקום שניים בלבד
והפתרון: יום חמישי פירה, שישי מטוגנים, היום מבושלים, ומחר ומחרתיים ואחרי, אחרי - לאלוהי תפוחי האדמה פתרונים.
*כשאין ביצים במלאי קניידלך עם ביצה אחת יוצאים טעימים.
* האם יש מישהו ברדיוס 100 מטר שרוצה החלפות - שלושה גליל נייר טואלט תמורת ביצה.

1.4.20
צר עולמנו -
גשם בחלון
תפוזי דם מהשנה שעברה
פריחה חדשה
וציוץ ציפור או אולי ציפורה

4.4.20
"נחל חצור" - הידוע אצלנו בכינויו הוואדי שלנו, וזאת על שום שבדרכו הוא חוצה את איילת השחר- הינו נחל אכזב, 
השנה, מאחר והגשמים לא הכזיבו, זורם הנחל מזרחה ואנחנו זרמנו איתו לאורך הגדה שהורחבה ושמחנו איתו בשמחתו המנצנצת בשמש.
מימין המטעים, ובמרחק החרמון עם שרידי שלג דהשנה.

8.4.20
זהו, החלטתי, לא מתעניינת יותר מה ביבי עשה, האם "העביר" מכולת ציוד חרום הביתה, איך ולמה גנץ בגד, כמה בדיקות קורונה לא עשו אתמול, 
מה מלמל שר הבריאות מהבידוד, ואיך הסתיים המאבק בין משרד הביטחון למנכ"ל הבריאות , איך המוסד גנב מטושים או הביא ביצים במטוסים, האם שרה עשתה בוטוקס או ניתוחים...לא עושה יותר לייקים, לא מתעמתת בפייס עם ימניים, לא מאנפרדת מקללים.
אני עכשיו רק בפרחים, נופים, ברכות לדודות ודודים, זומים, פייסטיימים ומדבקות שמחות.
שיהיה לכולנו חג שמח, בריא ומלא תקוה ואהבה.

9.4.20
החיים על פי זום - איילת השחר, תל אביב-יפו, כברי וז'נבה.
היין בכוסות, הקניידלך והנרות
כדי שנזכור שיצאנו ממצרים
מבית עבדים
אל סיר הבשר
הבצלים והשומים.

11.4.20
אולי בגלל הקורונה והסגר, נזכרתי שפעם היו דינוזאורים ענקיים בכדור הארץ, נכחדו ונעלמו. והיום אפשר לנסות לשחזר כיצד אולי נראו בסרט של שפילברג, או בבתי חרושת לצעצועים. פעם שהנכד שלי היה קטן, וגרו באמריקה, היו מזמינים לו באמזון דינוזאורים מפלסטיק והייתי מקבלת ממנו הסברים מדעיים מה אכלו ולמה נכחדו ואיך קוראים לכל אחד.
יום אחד כשנרדם, צילמתי אותם מקרוב שזה נראה מאיים, מרחוק הם נראו דווקא די ידידותיים.
מעניין איפה הדינוזאורים של איתמר היום?
ובכלל איך חולפת תהילת עולם.
ולאן פנינו מועדות?