title
title
title
title
title
title
נוער בזמן קורונה
נוער בזמן קורונה

בתקופת הקורונה, החינוך הפורמאלי (בית הספר) והבלתי פורמאלי (מרכזים ומועדונים בוגרת/בינונית) היו סגורים.
במקביל נוצר צורך חזק של הקהילה בעזרה ובתמיכה מבני הנוער.
השילוב הזה הוביל להתנדבויות רבות בנושאים שונים.
עשינו את זה בשמחה, בהנאה ובאהבה.
למשל, עזרנו בחלוקת היומנים לבתי התושבים בקיבוץ (כי היו משפחות, ובעיקר מבוגרים שבכלל לא יצאו מהבית).
בנוסף, עזרנו בהכנת משלוחים מהכלבו לפי הזמנות שהתקבלו בטלפון.
כשהיה צריך לשמור ממש על ההנחיות – ישבנו בכניסה לכלבו, ובדקנו שלא יכנסו יותר מ – 10 אנשים באותו הזמן.
בחול המועד עברנו בכל הבתים של ילדי המרכזים והגנים, התעניינו בשלומם וחילקנו שי סמלי לחג, כדי להראות שאנחנו חושבים עליהם.
חלק מאיתנו הצטרפו לתורנות של שמירה בשער הקיבוץ, לדאוג שאנשים שלא קשורים לקיבוץ לא ייכנסו.
לצד כל אלה, כחלק מהעבודה שלי לאורך כל השנה בחינוך הבלתי פורמאלי במרכזים השונים, ניסינו לחשוב על דרכים להפעיל את הילדים במהלך השעות הארוכות שהם נמצאים בבית ללא בית ספר, מסגרת וכו'.
קיימנו פעם פעמיים בשבוע שיחת זום לכל מרכז, והכנו משחקים ופעילויות שמתאימים למצב. כך למשל ערכנו משחק בינגו עם מילים בנושא הקורונה, זיהוי שירים ועוד... הילדים שיתפו פעולה ונהנו, וזה עזר להם מאוד לשמור על קשר גם עם החברים שלהם וגם עם הצוות.
ההתנדבות גרמה לי לשגרה מסויימת ולתחושה שעזרתי ותרמתי, וזה עזר לי להעביר את הזמן בכיף.
כתבה: נטע מירובסקי (כתה י')