זאבי יובל
תאריך לידה
15/6/1947
תאריך פטירה
29/10/1969
זאב יובל (ולוורט)
נולד ב- ל' סיוון תש"ז 15.6.1947 בבית השיטה.
נפל בי"ז חשוון תש"ל 29.10.1969 בעת מילוי תפקידו בחיל האוויר.

זאבי, בן אבנר ורות נולד ביום ל' בסיוון תש"ז (15.6.1947) בקיבוץ בית השיטה. 
עם הפילוג בתנועה הקיבוצית עברה משפחתו לאיילת-השחר. כאן למד בבית-הספר "מבוא הגליל". בתקופת לימודיו עסק בפעילות ספורט בקיבוץ – כדורגל וכדורסל. היה מצייר מעט בשעות הפנאי ולעיתים אף כתב פזמונים למסיבות שנערכו בקיבוץ.

זאבי התגייס לצה"ל בנובמבר 1965, והתנדב לשירות בחיל האוויר.   בנובמבר 1967, לאחר שהשתתף במלחמת ששת הימים, הצטרף לצבא הקבע. הוא היה קצין טוב ומקובל על הכל, ממושמע ובעל ידע מקצועי וביצע את עבודתו לשביעות רצון מפקדיו, הצטיין בגישה רצינית ואחראית לכל אשר עשה.

ביום י"ז בחשוון, תש"ל (29.10.1969) נפל סגן זאבי יובל בעת מילוי תפקידו. הניח אישה בהריון. בתו נולדה כחודשיים לאחר נפילתו. 
הובא למנוחת-עולמים בבית הקברות באיילת-השחר.

נכתב על זאבי:
מה כותבים על צעיר בו 22 שנפל. שפעת ימי ילדות נפלאים, נעורים קורני אהבה לכל העולם הסובב, אהבת נערה, נישואים ואושר הציפיה לתינוק.
העולם יפה ופתוח ומה שאינו יפה – גם בזאת הוא מתבונן – בתמיהה ובאותה מרידת נעורים, חיפוש מתמיד אחר עניין ומטרה בחיים.
זאבי, תמיר, שמח ומפיץ עליזות סביבו, מוקף חברים אוהבים. הוא ידע להסתדר עם כל אדם ועם כל אופי. היה ממלא את הבית בחברים ובילדי חוץ שאימץ אותם. היה פעיל בשטחים רבים: טיולים, חברה, ציור, ריקודים, מלאכה וספורט. היה קשור מאוד לבית ולקיבוץ. השאיפה לחזור למשק ולחיות בשלווה, הייתה אצלו חזקה מאוד. הזה על הימים שיבואו, כשיגמור את השירות והיה מחכה להם בקוצר-רוח . השירות עייף אותו וראה בו רק תקופת מעבר אל הנורמליות. ובינתיים, היה מנצל כל הזדמנות לבוא הביתה.
בחופשות היה עובד ומאוד נהנה משעות אלה. אפשר היה להגיד עליו כי "בכל אשר יעשה יצליח". מכל דבר התפעל... אוהב חיים.
חי בשני עולמות שונים זה מזה: האחד – חיל האוויר, פעילות מבצעית, אימונים, הדרכה, תקופת מלחמת ההתשה, מתח עצום, חברים לפעילות. חברים ממחזור בקורס. העולם האחר – הבית – משפחה, חברים בגיל, פעילות חברתית, טיולים ועבודה בדייג.

הוא כותב: ..."בכל טיסה מגלים משהו חדש. לפני כמה ימים טסתי בתוך ענן אפור, צמר-גפן לבן החולף על השמשות במהירות. וכשאני טס מעל הענן, פתאום, כשהשמש מעלי, אני רואה את מה שקרוי "הילת-הטייס". צל המטוס רץ על גבי העננים הלבנים, מוקף בקשת צבעונית, עגולה לגמרי. וכשטסים בגובה רב והים נראה למטה, כשמעליו מפוזרים עדרי עננים לבנים... אז זה יפה! אבל רוב הטיסה אין שמים לב לפרטים ולנוף. כל כולך מרוכז ונתון אך ורק באיך לעשות ולבצע מדוייק וטוב יותר ככל האפשר".

זאבי לא זכה לאחוז בזרועותיו את בתו שנולדה לו, ולחייך אליה בעיניים שצבען חום-צהוב...



הדלקת נר זיכרון