עודד ניר (לנדסמן)
תאריך לידה
10/4/1944
תאריך פטירה
8/9/1969
עודד ניר (לנדסמן)
נולד ב- י"ז בניסן תש"ד 10.4.1944 באיילת-השחר
נפל ב- כ"ה באלול תשכ"ט 8.9.1969 במבצע טיבוע רפסודות מצריות בראס-סאדאת.

עודד, בנם של גילה ואסף, נולד ביום י"ז בניסן תש"ד (10.4.1944) בקיבוץ איילת-השחר. 
היה אז נין ונכד ראשון בקיבוץ. גדל והתחנך במקום. למד כאן בבית-הספר היסודי והיה חבר בחטיבת הנוער של איחוד הקבוצות והקיבוצים. 
כספורטאי, היה חבר ב"הפועל" איילת-השחר ואהב לשחק כדורגל ולשחות. היטיב לנגן בחליל ובמפוחית פה. עודד אהב את שדות איילת-השחר וספג אל קרבו את רוח-האדמה. אחרי שמונה שנות לימודים בבי"ס יסודי, עבר לבית-הספר המקצועי באפיקים ולמד שם את מקצוע המסגרות.

עודד התגייס לצה"ל בנובמבר 1962 והתנדב לשרת בחיל-הים, בקומנדו הימי. כאשר סיים את שירותו הסדיר, הצטרף לצבא-הקבע. הוא ביצע פעולות נועזות ובמלחמת ששת הימים חדר לנמל אויב. אחרי כן השתתף בכל הפעולות שיחידתו ביצעה. עודד היה בין מצמידי המוקשים למטרות ואת משימתו היה ממלא באופן מושלם. ניתנה לו שנת חופשה ללימודים והוא התכונן לצאת לקורס חובלים. הוא היה מדריך למופת. גם את הלוחמים הוא הדריך למופת. לוחמים שצללו איתו במסגרת השתלמויות אמרו: "תנו לי את עודד". רצו שידריך אותם. הייתה בו שלווה והוא נתן להרגיש כאילו החניך עושה מה שהוא רוצה. הוא איננו נשלט וכשהייתה שגיאה כלשהי – נגיעה קטנה והוא מתקן.
הוא נתן כל כך הרבה לחניכים שלו, לחניכים הלוחמים, שבאימון אחד שלו השיג, לפעמים, יותר מאשר בשני אימונים של מדריך אחר.
וכך בכל הדברים. בהדרכה מקצועית לא היה שני לו. עודד נתן חופש מלא לכל חניך, הדרכתו הייתה מדוקדקת, הוא הקפיד על הפרטים החשובים באמת. 
היה מסודר, מאורגן וטוב-לב, טוב לב כל-כך...
ביום כ"ה באלול תשכ"ט (8.9.1969) נפל בעת מילוי תפקידו באזור מפרץ סואץ.
נקבר בבית העלמין באיילת-השחר. הניח אחריו ילד.

לאחר שעודד הטביע שתי טרפדות-אויב במעגן ראס-סאדאת, בצפון מפרץ סואץ – כתב מפקד היחידה להוריו במכתב תנחומים" "עודד היה בין לוחמינו המנוסים והמובחרים. לא היה תחום מקצועי אחד במסגרת-היחידה, אשר בו לא התמחה - - - לא הייתה משימה אשר קשתה עליו ואשר נרתע מלבצעה יפה - - - אך משימה אחרונה זו, בה נפל – לא לפני השלימו אותה בדביקות ובדייקנות – הייתה מן הקשות והמזהירות אשר ידענו. אהבת-חיים, עדינות- נפש, טוב לב ללא שיעור, חוסן-גופני, יפי תואר ומסירות נפש לזולתו ולקרוביו – הם שאפיינוהו ועשוהו אהוב ונערץ על חבריו, פקודיו ומפקדיו. יודע אני כי עודד התייחס על גזע מיוחד ונכבד בתולדות היישוב העברי בארץ. לא במקרה איפוא, מצאנוהו בשורות לוחמינו. לא באקראי נבחר לצאת ולמלא משימות מסוג זו, שבסיומה נפל".

מתוך עשרים וחמש שנות חייו, הקדיש למעלה משבע שנים ליחידת הקומנדו הימי ושירת בה בנאמנות ובמסירות. עמד במבחנים קשים ומסובכים והשנים האחרונות – ערב מלחמת ששת הימים, היו רבות תהילה, אך גם מלאות סיכון. ועודד היה אומר: "לאחר כה הרבה פעולות – מתגבשים, מתחסנים".

לאחר נפלו הוקדש לזיכרו באיילת-השחר עלון הנושא את שמו; ביום השנה לנפלו יצאה לאור חוברת לזיכרו, הנושאת את שמו.
הדלקת נר זיכרון