title
title
title
title
title
title
title
טיול של "נגיעות" בצפת

בשם זה כינה יואב חורין, את טיול גימלאי הקיבוץ בעיר. ואכן, נגענו והתיאבון התעורר...
"אני מצפת" אומר השיר ומפליג בשבחה של העיר. אבל חינה ירד פלאים, כך חשבתי לתומי, אך מסתבר שטעיתי.
יצאנו לראות מהו סוד קיסמה של צפת והקסם אומנם נמצא.
התחלנו במצודת ביריה, שנבנתה בימי המנדט ואויישה ע"י מחלקה דתית של הפלמ"ח.
היא התפרסמה בזכות "העלייה לביריה בשנת 1946" - יישוב לא נבנה במקום בהיעדר תנאים.
המשכנו ל"מצודה", מצודת צפת מהתקופה הצלבנית ונכנסנו לבור מים מרשים, שנמצא מתחת למצודה, מהתקופה בה שלטו בה הממלוקים.
במדרגות תלולות ירדנו לרחוב ירושלים (כיכר הדווידקה), שם התחוללו הקרבות העיקריים של מלחמת השחרור עם סיפורי גבורה של האוכלוסייה המקומית והפלמ"ח.
בהמשך ירדנו אל הרובע היהודי הישן, לכיכר הפחמים והמשכנו בסמטאות הצרות אל בית הכנסת של האר"י הקדוש.
רחוב הגלריות, המבנים העתיקים והרחובות המרוצפים והנקיים הרשימו אותנו במיוחד. לבסוף, "קינחנו" במחלבה של משפחת המאירי. שמענו הסברים מאלפים של בעל המחלבה  ובנו אודות ההיסטוריה של המקום ושיקומו.
סיימנו בארוחת צהריים מפנקת במסעדה בגוש חלב.
לסיכום - גיליתי מחדש את צפת כמקום עתיר היסטוריה, הגות יהודית ויופי, סימטאות וגלריות ועוד ועוד...
תודה למארגנים ותודה לגימלאים!