title
title
title
title
title
title
title
פרשת השבוע - שמות
פרשת שמות - 
בשבת נסענו לבקר את יאיר בבסיס הטירונים של גולני. כדי להגיע לבסיס צריך לעבור את כפר קרע. 
בימי החורף היבשים נראה כפר קרע מקום מוזנח, מלוכלך, אפור, מאובק. 
בקצה הכפר ממוקם ביה"ס "גשר על הוואדי", מסתבר שזה ביה"ס הדו לשוני הראשון בארץ, בו לומדים תלמידים יהודים וערים בעברית ובערבית. כשעוברים אותו מתגלה בסיס הטירונים של גולני, שנראה מרחוק כמו התנחלות או ישוב קהילתי שליו.
יאיר אומר שהם שומעים כל הזמן את המואזין, ממש חזק וזה נותן תחושה שהם בפאתי עזה. הוא גם מספר שאמרו להם שזה כפר עוין.
חיפוש באינטרנט מגלה שאחוז הרופאים בכפר קרע הוא פי שניים מהממוצע בעולם המערבי, הכפר מחזיק בשיא ישראלי באחוז הרופאים המתגוררים בו.
רגשות מעורבים מעורר המקום הזה. 
כשאנחנו יוצאים, בצומת, מסתובבת ילדה קטנה ומקבצת נדבות בין המכוניות העומדות ברמזור. 
המראה הזה מוכר ממדינות עולם שלישי וגם אצלנו, איך זה קורה אצלנו במדינה המתוקנת שלנו?
והנה, הילדה מקבצת הנדבות מצומת כפר קרע עלתה לכותרות השבוע. 
היא נדרסה והדורסת לא רק שלא פגעה וברחה אלא עצרה שם לבדוק מיהי הילדה. 
ענבל סהר גילתה מה שכולנו רוצים לא לדעת: ילדים מוברחים מהשטחים כדי לשמש מקבצי נדבות בצמתים. היא גילתה שפאטמה ישנה ברחוב או באיזה מנזר, שהיא רעבה ומלוכלכת ושהיא רק בת שש. היא ליוותה את פאטמה הקטנה, עד שעברה לחברון. ובטלויזיה הראו את המפגש המרגש שלה עם אמה. לא גילו לנו אם האם ידעה על מה שעובר על בתה, האם שיתפה פעולה. 
לסיפור הזה עוד אין סוף טוב. 
ענבל חוששת שדווקא עם גבס, לסרסורים, שולחי הילדים לצמתים, יהיה בה עניין רב יותר: ילד עם גבס יש סיכוי שיפעיל את בלוטות החמלה ביתר שאת. 
העניין הוא שרובנו (גם אני!) מסתפקים בלהושיט כמה שקלים דרך החלון ומעדיפים לא לדעת.

והשאלה עכשיו היא מאיזה צד להסתכל, האם מהצד המזוויע של מעשה הברחת הילדים ושליחתם לקבץ נדבות בצומת, או מהצד של הישראלית שקשרה את גורל הילדה בחייה. 
האם מהצד של הכפר המוזנח, ה"עוין", או מהצד של הרופאים הרבים שיוצאים ממנו ומגישים עזרה לכל נזקק.

בפרשת השבוע שלנו יש קרן אור באפלה, קוראים לה בת פרעה. 
היא מפרה את הצו של אביה ומשה מהיאור תינוק שברור לה ש"מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה." (שמות ב', ו'). 
היא מרחיקה לכת ומוסרת אותו לאשה מינקת מן העבריות, שהיא מבינה כי קרוב לוודאי שהיא אם התנוק. 
לאחר מכן היא מגדלת אותו בביתה ולא מנתקת את הקשר שלו לאחיו. 
היא הולכת נגד הזרם, היא מורדת במעשים, לא בדיבורים. 
אנחנו לא יודעים מה הניע אותה, אנחנו מבינים שאנשים כמוה עושים את ההבדל. ולכן התמונה של השעבוד, של גזרות פרעה האיומות לא הייתה שלמה, לא הייתה ריאלית, ללא הדמות של בת פרעה. 
כי במציאות של רוע תמיד יהיה מי שיכוון את הזרקור אל הטוב.

זהר אופז ליפסקי 


תיבת גומא - רחל חלפי
אֵיךְ לְהָשִׁיט עַל פְּנֵי הַיְאוֹר הָאָדִישׁ הַזֶּה 
אֶת תֵּבַת הַגֹּמֶא 
הַקְּטַנָּה שֶׁל הַדְּאָגָה 
שֶׁל הָאַהֲבָה 
שֶׁל הָאֵין אוֹנִים לַעֲזֹר לוֹ? 
אֵיךְ לְשַׁלֵּחַ אוֹתָהּ מִמֶּנִּי וָהָלְאָה 
אֶל הַגָּדָה הָאַחֶרֶת? 
אֵיךְ לְצַפּוֹת אוֹתָהּ
בַּזֶּפֶת הַנְּכוֹנָה הַמְאַטֶּמֶת הַמְשַׁמֶּרֶת?
אֵיךְ לְהַנִּיחַ אֶת כָּל הַמַּהֻיּוֹת
הַפְּלוּמָתִיּוֹת
נֶעֶדְרוֹת־הַכֹּבֶד הָאֵלֶּה
שָׁם בַּתֵּבָה הַזְּעִירָה
וּלְקַוּוֹת כִּי לֹא תִּטְבַּע?
 אֵיךְ לְנַסּוֹת
וּלְנַסּוֹת
וּלְנַסּוֹת שׁוּב וָשׁוּב 
 וְלֹא 
לְהַשְׁלִיךְ עַצְמִי לַיְאוֹר הַגָּדוֹל הַזֶּה