title
title
title
title
title
title
title
חברת גאי"ה בנשף פורים תשע"ו

http://www.yeladim-edu.org.il/images/pages/purim_small.gifמסיבת פורים באיילת:  

מה עושה חברת מועדון גאי"ה  במסיבת הפורים?

יושבת על הכיסא בטריבונה, פונץ' ביד ונוסטלגיה רצה בראש. שוקעת בזיכרונות העבר - המסיבות בבית העם ובחדר האוכל, המופעים וצהלות השיכורים.
וחושבת לה - איפה
האגם ומה קרה לברבורים? מה עושים המתנדבים ובעיקר המתנדבות אחרי שסיימו להתנדב? והחיילים של היום בטח נותנים את מופע החיים שלהם בצבא,  היודבדניקים משאירים את כוחות היצירה למופע הסיום ולבגרויות ," מחאפט ומנעמט" הזדקנו או עזבו.
"שנות החמישים" "שנות השישים" וכל היתר  נשארו בבית לשמור על הנכדים, לצפות בטלוויזיה, חלקם יודעים שמכשירי השמיעה לא מתאימים לדציבלים גבוהים, והעצמות חורקות, ופיזוז יתר גורם להתכווצות שרירים ושלא נשכח לקחת את הכדורים.
חושך באולם, שלא יודע שפעם היה כאן חדר אוכל עם שלוש ארוחות ביום כולל דיאטה, ובחינם, וגם נשאר לכלבים. התפאורה מושקעת, צבעונית ועליזה, גברבר צעיר (לא מזוהה) נטול חולצה חולף באולם בתדירות  וקצב של איש מרתון כשעל כתפו ארגזי בירה ומתדלק את הבר באלכוהול.
המוסיקה קצבית, רועשת, רוק, פופ, מזרחי, הרבה מהאנשים המפזזים ברחבת הריקודים לא מוכרים לי אולי בגלל התחפושות והאיפור.
מה שבולט לעין זה שרובם צעירים, חוץ מאחת "מהשכבה" שלנו, מורה לחנוך גופני לשעבר, בעלת כושר, שזה בכלל לא חוכמה. ועוד שניים שלושה שאי אפשר היה לקבוע את גילם ולדעת אם השיבה זה טבעי או צבוע, וקרחת הרי יש כבר היום לכל גבר ישראלי ממוצע מיד כשחוזרים מהטיול שאחרי צבא.

פורים באיילת שייך לצעירים, בעיקר מסיבת ריקודים סוערת ועליזה, כשברקע נשמעות מילותיו ולחנו של המשורר הידוע
 "אין לנו זכות בכלל להתלונן, הכל טפו חמסה וברוך ה' כי החיים שלנו תותים! " ולמרות זאת התלונן בהמשך השיר...
גם רון ברוק הודיע קבל קירות ביתו ואשתו על פרישה. 

לשנה הבאה באיילת הבנויה וכשייכנס אדר נאכל אזני המן ונהיה כולנו בשמחה.

טובה ברוק