title
title
title
title
title
title
title
חידת השבוע 2 / יולי 2016

כך זה נראה לפני הרבה שנים,

אחוריו של בניין רב-פעלים.

חזיתו מאוד שונה, קוראת ומזמינה...

מה הבניין? מתי נבנה? מתי נחנך?




















הצילום נעשה בזמן בניית האגף של הבית הכולל, שהיום אנחנו נוהגים לכנותו - מסעדת ההיבאצ'י. התמונה מצולמת מכיוון דרום-מערב, כביש הכניסה הראשי לקיבוץ, מול בית העם. רואים את החלון של החדר, שהיה פעם כיתת לימוד. היום יש מעליו גג רעפים קטן. משמאלו נמצא המרתף - מחסן - מועדון ומעליו - קומת חלונות של מטבח ההיבאצ'י, או חדר האוכל של הבית הכולל בעבר.


למבנה היסטוריה ארוכה ועליה כמה מילים, כפי שסיפר זהר בר-נץ:

במחצית הראשונה של שנות הארבעים, נבנו שלושה מיבנים, כשבכל אחד מהם ארבעה חדרים – דירות של 3x4 מטר. וותיקי איילת-השחר עברו מצריפים ל"מגורי יוקרה" חדשים (גם משפחתי). השירותים המשותפים בחוץ היו, יחסית, קרובים. כך גם הברז של המים עם חבית סביבו.


לאחר מלחמת העולם השנייה, הגיעו עולים חדשים. היה צורך לבנות בתים חדשים למגורי חברים. ניעבנו שלושה בתים באותו דגם בנייה בחורשה, מתחת לבית הרופא, ד"ר רמיגולסקי (היום מועדון הבוגרת). קראנו להם "שיכון ד'". דיירי שכונת היוקרה, שקראנו לה גם "שכונת המליונרים" עברו אליהם.


במלחמת השחרור, הבית בו גרה משפחתי וגם משפחתו של ברלה, חטף פצצה, נהרס ונבנה מאוחר יותר מחדש.

אנחנו, בוגרי חברת הילדים של אז, עברנו לגור בשכונת המליונרים, מפני שהיא הייתה קרובה לבניין בית הספר. בבית הדרומי התגוררה קבוצת "נחשון", כיתה ט' (עוזי דיסלר, יגאל לנדסמן, חרות לפיד ועוד...)

בשני הבתים הצפוניים גרו בני קבוצת "שלהבת" (שלום, תלמה...) וקבוצת "אייל" (ברל'ה, זהר...). את מלחמת השחרור העברנו שם (עד הפינוי...).


בשנות החמישים המאוחרות נכנסה שיטת חינוך מתקדמת: בתים כוללים. למבנה המערבי נוספו שני אגפים ומרתף, ששימשו ככיתת לימוד וחדר-אוכל. זה מה שרואים בצילום!

יותר מאוחר הוסב המבנה למסעדת ההיבאצ'י, חדר אוכל לחדרי-האירוח והיום – אחרי ששוייך למרכז הקליטה, עומד המבנה כ"פיל לבן" נוסף, שעתידו אינו ברור.

זהו גילגולו של הבניין, אותו רואים בתמונה באחד מפרקי ההיסטוריה שלו.