כשהוחלט  שה״הצטיידות״ בירקות, פירות ומוצרי חלב לבתי החברים תנוהל באופן מסודר, הוקצה במרתף האקונומיה מקום לחלוקה של מוצרים מסוג זה לחברים. זה קרה בתחילת שנות השבעים של המאה ה-20. למקום ניתן השם  "מרכולית".

(אגב, אז גם התפתח המנהג של שימוש ב"שקיות פן". ראה ערך ״שקית פן״ במילון האיילתי...)

לאחר פטירתו של סאלים האופה, ומאחר ולא היה מי שימשיך את מסורת האפייה, הועברה המרכולית לשם. המקום היה גדול יותר ונגיש יותר. עבדו שם חברים רבים אני זוכר במיוחד את ורדה צוריאל, שהתמידה בזה שנים רבות. בתחילת המאה הזו עברה המרכולית, והוצמדה לכל-בו.

בתמונה הזו מצולמות אביבה אלף (מימין) ועליזה הכהן.

אנקדוטה: גבי אגוזי עבד שם זמן מה, והייתי עד לכך שחברה ז״ל (ששמה שמור במערכת), התלוננה (כך הייתה רגילה לעשות..) ואמרה ״אוי, העגבניות היום מאד לא יפות״.. ומיד באה התשובה מגבי:  "ואת כ״כ יפה? זה מה שיש״... היו זמנים!

ותודה לאלי רוזנברג, ההיסטוריון שלנו, שזכר וסיפר...