כמו בקרב מאסף מתנפצים אל החוף.
ונדמה שהכל נעשה, שהכל נאמר,
שלא יקרה שום דבר .
רק -
- רק בכי של תינוק שנולד,
- התרגשות של בן שש שאת שמו לקרוא למד.
- אהבה ראשונה רגשנית ורוטטת.
- טבעת זהב, לאצבע מושטת,
- חתן וכלה בחיוך ממתיק סוד.
- חייל משתחרר וסטודנט התחיל ללמוד,
- בגד חדש על גוף ענוג מולבש
- משאית עמוסה חביות של דבש
נותנים את הטעם להתחיל מחדש.
איילת-השחר שלי
(נכתב בראש השנה תשס"ו, 30/10/2005
לחגיגות ה-90 לקיבוץ)
כל כך הרבה פרחים כבר שזרתי לך,
בלא מעט שנות חיי,
וכל כך הרבה כתרים כבר כתרתי לך,
ולא אמרתי די.
חשבתי וחשבתי והכל יצא לי איילתי מעורב:
ראשון מכולם נצנץ הכוכב,
שזוהר כל בוקר כמובן מאליו.
ההרים מסביב, הזריחה, השקיעה,
אולי זה נשמע קלישאה.
בשבילי זו התפאורה של חיי הפנימיים,
זה עיצב אותם ובנה את השקפת עולמי.
המדרכות, הבתים, הנוי, האנשים,
הבריכה, הוואדי, הילדים, הקשישים,
הם, הם הלחם והחמאה, שכל יום על שולחני,
הם, הם הבוקר והלילה טוב שלי, הם
השחקנים בחלומי
וככה ביחד - יש פה איזו שפיות ואיזון של
השגחה עליונה.
עם כל הבלאגן, ההפרטות והשיטה השונה
ועשרות צעירים כבר מושיטים ידיים לאחוז
בלפיד.
איילת-השחר - גם אחרינו - תיהיי לעד
ולתמיד.
גליה לנדסמן