title
title
title
title
title
title
ישי אלף - אצן מרתון פעיל
חודש גדוש במרוצים עבר על ישי אלף מקיבוץ איילת-השחר, חבר בקבוצת ריצה גליל עליון, שלמירוץ קריית שמונה הגיע דרך מסלולי הריצה באמסטרדם והגליל המערבי. אנו שמחים לארחו בפינת "ספורטאי השבוע".

בשבוע שעבר נערך מרוץ קריית שמונה ה-20 , לזכרו של רס"ן אורי אזולאי ז"ל, שנפל על הגנת המולדת בפעילות מבצעית בדרום לבנון. המירוץ הצפוני במדינה נערך במקביל למירוץ "סובב עמק", אך למרות זאת נטלו במירוץ למעלה מ-200 משתתפים, שבאו לשלב בין ספורטיביות לבין הצדעה והוקרה לפועלו של אזולאי ז"ל. גם הפעם נציגות נכבדת של חברי מועדון ריצה גליל עליון השתתפה במירוץ, כשמבין כולם מצאנו לנכון להעניק את תואר "ספורטאי השבוע" לישי אלף, שהתייצב למקצה 10 ק"מ, לאחר שהשתתף במרתון אמסטרדם, אחרי שבמירוץ הגליל המערבי שבר שיא אישי במקצה ל-10 ק"מ ואף כבש את הפודיום לראשונה מאז החל להתחרות בריצה לפני 6 שנים.

לישי אלף זו הייתה פעם ראשונה שבה השתתף במירוץ קריית שמונה והוא מסכם בסיפוק את השתתפותו במירוץ: "פעם ראשונה שהשתתפתי במירוץ הזה, לצערי הוא נערך בשנים האחרונות במקביל למרוצים אחרים. היה לי חשוב לתת כבוד לאורי אזולאי ז"ל ומשפחתו, שתיבדל לחיים ארוכים. מעבר לריצה שהייתה מצוינת, הטקס בסיום מאוד הרשים אותי וריגש אותי. אני באמת מקווה שימשיכו את המפעל החשוב הזה ושהוא יקבל תמיכה מכל הגורמים הרלוונטיים. הייתה רמה גבוהה של ארגון, הכל התנהל מצוין מבחינת לוחות זמנים, אווירה חיובית ונעימה, תחנות מים, טקס ופרסים בדיוק כמו שצריך להיות".
מירוץ שבו הרגש דיבר יותר מהכל. ישי אלף בסיום מרוץ קריית שמונה

אז כפי שהבנתם, לישי אלף היה זה חודש גדוש בפעילויות ובוודאי שיש לו הרבה מה לספר: "במירוץ הגליל המערבי עשיתי שיא אישי בריצה ל-10 ק"מ. זו הייתה פעם ראשונה שבה עליתי על הפודיום עם זכייה במקום ראשון בקטגוריה. בהחלט מרגש ומשמח. היה מרוץ מאוד נעים, הארגון היה אידיאלי, הייתה ריצה שקולה ונכונה מבחינת חלוקת כוחות, שבאמת הביאה אותי לסיים בצורה חזקה לקראת הסיום. ההרגשה הייתה טובה לאורך כל הדרך. מרוץ הגליל המערבי היווה הכנה למרתון אמסטרדם. זה המרתון השישי שעשיתי, הרביעי בחו"ל. לשמחתי, אחרי שנתיים שעשיתי את מרתון טבריה, התמזל מזלי לעשות בכל שנה, בארבע השנים האחרונות מרתון בחו"ל. השתתפי במרתונים במילאנו, מינכן ומדריד, הפעם השתתפתי באמסטרדם. היה מרתון נפלא, הרגשתי מצוין, באתי מוכן מנטאלית ופיזית. התכוונתי לרדת מ-3 שעות וארבעים דקות, אבל למרות ששי וכולם הזהירו אותי, פתחתי יותר חזק ממה שהתכוונתי, לכן בקילומטרים האחרונים נחלשתי ועשיתי תוצאה פחות טובה ממה שקיוויתי, אבל אני עדיין מרוצה מהתהליך ומזה שסיימתי. לא מובן מאליו לסיים מרתון, גם אם אתה לא עושה את התוצאה הרצויה. סיימתי את המרתון בשלוש שעות ו-48 דקות. יש בהחלט למה לשאוף בהמשך".

כבש את הפודיום לראשונה. ישי אלף בתום מרוץ הגליל המערבי.

רזומה המרוצים שבהם השתתף ישי אלף אכן מרשים, אבל אם נספר לכם שעולם הריצה הוא די חדש בחייו, תאמינו? לעולם הריצה הוא הגיע לגמרי במקרה, כפי שהוא מתאר: "לא עסקתי בריצה קודם לכן. בשנת 2010 עשיתי קורס מ"פ במילואים משך שלושה חודשים, שם התחלתי לרוץ למרחק של 10 קילומטרים ואז החלטתי שאני מעוניין לעשות מרתון. התחלתי לחפש מאמן וקבוצה ומצאתי את שי בית הלוי. הייתה כימיה מהרגע הראשון והתחלתי להתאמן ומאז אני מתמיד איתו ועם הקבוצה. שי הוא הרבה מעבר למאמן סטנדרטי, גם בהיבט של ההשקעה באופן אישי בכל אדם ואדם, גם בתכנית האימונים וגם בליווי המקצועי ובהיבט האנושי, במתן המקום לכל אדם בקבוצה. אני לא מכיר אף מאמן שמתקרב לערכים האלה. זה הערך המוסף הגדול של שי בקבוצה הזו, העוצמה החברתית המאוד חזקה שמאחדת ומחזקת אותנו. כשאני התחלתי להתאמן, הייתה קבוצה רק בצפון העמק, בקיבוץ דפנה. חשבתי לעצמי שיכול להיות ביקוש גם באזור דרום העמק. ניסיתי לעודד את שי לפתוח קבוצה גם אצלנו, באיילת-השחר. אני שמח שהצלחתי. כיתתנו רגליים, הלכנו אחד-אחד כדי לשכנע, בהתחלה היו מספרים חד-ספרתיים של משתתפים, עם הזמן עלינו והיום אנחנו למעלה מ- 20 המתאמנים בכל אימון. לשי ולחבריי היקרים מהקבוצה מגיעה תודה והערכה גדולה על התמיכה, על הפרגון ועל החברות הטובה שנרקמה".

שי בית הלוי החזיר במחמאות משלו: "ישי הוא ללא ספק מעמודי התווך של המועדון, האיש שמקנה בטחון לכל מי שנמצא לידו. החלום שלו היה שנקים שלוחה של המועדון בקיבוץ איילת-השחר, והיום השלוחה הזו מונה כ-30 רצים ורצות. ישי רץ מתמיד, נבון ואוהב להציב לעצמו יעדים ואתגרים. מבחינה חברתית ישי הוא השותף המושלם וחבר אהוד מאוד בקבוצה ומהווה חלק מרכזי מאוד בה".
בהחלט דוגמא מצוינת לדור הצעיר. ישי אלף והדור הצעיר של אגודת האתלטיקה הגלילית.

את הראיון הטלפוני עם ישי אלף, שחגג 40 לפני חודשיים, קיימנו בדיוק בעת חזרתו הביתה מימי מילואים. הוא נשוי באושר לשירלי, לשניים 3 ילדים והם גרים בקיבוץ איילת-השחר. למחייתו הוא עוסק בארגון טיולי ג'יפים וחווית שטח בעסק שהוא בעליו. איך משלבים את הריצה עם חיי המשפחה ועם הדרישות של העבודה? הנה לכם התשובה מפיו: "התחום של הריצה הוא תחום נפלא מבחינת רמת הגמישות, אתה יכול כמעט בכל רגע נתון לעשות אימון. בדרך כלל, אני משתדל שהאימונים יהיו בשעות הבוקר המוקדמות, כדי שזה לא יפגע במשפחה. ללא תמיכה ופרגון אדירים בעיקר של אשתי וגם של הילדים, זה לא יכול היה לקרות. אם אין תמיכה ופרגון בבית, אז זה לא יכול לקרות. מלוא ההערכה לרעייתי שירלי, שמפרגנת ברמה כזו. היא רואה כמה זה עושה לי טוב והיא מעודדת להמשיך להתאמן".
בנוגע לעתיד לישי אלף מפת דרכים ברורה: "בשבוע הבא ייערך "מרוץ אייל" ברמת השרון, בו אני מתכוון לרוץ במקצה ל-15 ק"מ. אחרי זה הפנים יהיו ל"מרוץ העגור", בו אני מתכוון לרוץ במקצה 10 ק"מ. נרשמתי למרתון ברלין בספטמבר 2017. ההגרלה תיערך ב-30 לחודש הזה ואני מקווה לעלות בגורל. באביב אני מתכוון לרוץ במרתון ירושלים. אני מאוד מקווה להשתתף במרתון ברלין, אם וכאשר זה יקרה. המטרה היא להתקרב עד כמה שניתן ליעד של סיום מרתון בשלוש וחצי שעות".
האוהדים המושבעים שלו. ישי אלף, האישה שירלי והילדים.