title
title
title
title
title
title
גאי"ה מטיילים ב"שביל אלי כהן"
מועדון גאי"ה מטייל

הפעם יצאנו לטיול מיוחד, מרתק ובהחלט לא שיגרתי ב"שביל אלי כהן".
נפגשנו במועדון למצגת והסברים מפיו של גיל ברנר – מדריך טיולים ותיק (לשעבר מורה בעמק החולה),
גיל התחקה וחקר את תולדות חייו של אלי כהן, שחי בסוריה בזהות בדויה, נטמע והשתלב בחברה הסורית, התיידד עם אנשי מפתח וריגל למען מדינת ישראל.
הוא חקר את חייו של אלי כהן מראשית דרכו ועד לאחריתו המרה, כשנתפס ונתלה בחוצות דמשק בשנת 1965.
שמע עדויות, חיפש מסמכים, תחקר אנשים, אימת ועימת עדויות, הפריך אגדות ועל אף שעדין הרבה לוט ומוצפן במגרות שרותי הביטחון, יזם והצליח לשחזר את תחנות חייו ברמת הגולן הסורית כמרגל למען מדינת ישראל.
גיל הציב לעצמו משימה - בנחישות רבה בעזרת אנשים טובים באמצע הדרך ואיסוף תרומות  ובשיתוף פעולה מלא עם האלמנה, נדיה כהן - הקים אתרי הנצחה ברמת הגולן במקומות בהם, לפי הידוע והמשוער, ביקר אלי כהן במהלך פעילותו לאיסוף מידע והעברתו לישראל, כל זאת כהוקרה לאיש האמיץ, שסיכן עצמו, והקריב את חייו האישיים ונוחותו עבור העם והמדינה.
הקמת אתרי ההנצחה נעשתה למען לא יישכח זכרו ופועלו של "האיש שלנו בדמשק", ולכבוד אשתו נדיה וילדיו, ששילמו מחיר אישי ומשפחתי כבד.
חשוב לציין שאין זה שביל הליכה אלא מעבר בנסיעה מאתר לאתר.
במסגרת הסיור צפינו על מלון חמת גדר, ביקרנו במחסום הטנקים, שם הוצב פסל ראש המביט לארבע רוחות השמים. הגענו למועדון הקצינים שבאפיק, שממרפסתו ישנה תצפית על הכנרת וטבריה. עוד עצרנו בתחנה בצומת אל-על, במפגש הכביש הסורי הישן עם הכביש החדש, ובמפקדת הצבא הסורי בקונטרה ההרוסה, שם שכן מטה המודיעין הסורי. בכל אתר הוצבה אבן בזלת מקומית עם כיתוב והסבר, עמדת הסברה קולית, צמחיה שנשתלה או עצים שעוצבו מחדש ע"מ להצל, פסלים שעיצב הפסל יובל לופן מגינוסר, שולחנות וספסלי ישיבה.
סיימנו את הסיור למרגלות הר אביטל שם הוצב פסל גדול של נדיה כהן ושלושת ילדיה ועליו חקוקות המלים: "מחכים לאלי". הפסל צופה לכיוון דמשק. ועליו חקוקות גם המילים:"ושבו בנים לגבולם".
במהלך הטיול סטינו מעט מהשביל והגענו לנקודת ציון לזכרו של יוסף שריג, בן בית השיטה. 
במקום נפילתו של יוסף, הקימו גיל ויובל פסל ובו מילות שירו הנפלא  - "אור וירושלים", כשהוא מעוטר בכלי נגינה דמוי "נבל העשור".
כמו שציינתי בהתחלה, היה זה סיור יוצא דופן ומרגש, ואנו מלאי הערכה לפועלם של גיל ברנר ויובל לופן
ולסיום - קצת הומור לא יזיק בימים טרופים אלו, למדתי אתמול מונח חדש "סיור למיטיבי תחת", שהרי "לכת" כבר לא כל-כך "משחק" בגילנו, ויסלח לי מי שחלילה נפגע.
מועדון גאי"ה מטייל אחת לחודש מומלץ ביותר.
התרגשה וכתבה:: טובה ברוק

מצורף קישור לסרטון המתאר את השביל ושבע תחנותיו. האחרונה עדיין חסרה בסרטון . (המטיילים אינם גימלאי איילת-השחר)