title
title
title
title
title
title
שיח גלריה - "הערצת הבן המתגייס"
מלים אחדות בעקבות שיח גלריה
ביום רביעי האחרון התכנסנו כמה עשרות חברים, 
אצל מוטי בגלריה לצפייה ושיח על יצירתו החדשה שהוא קורא לה -
"הערצת הבן המתגייס."
מוטי הזמין אותנו להתבונן, להתרשם, לשאול, להגיב, ולבדוק ביחד ולחוד, את מה שמעלה ההתבוננות הזו.
ואכן, המפגש עם התמונה מעורר תגובות ומזמין התייחסות, כנראה אצל כל מי שגדל בארץ הזו וגידל ומגדל פה ילדים, היא מציבה מול עינינו חווית יסוד של קיומנו פה.נוגעת בעצבים רגישים וזכרונות טעונים כאומרת - בואו תתמודדו עם מה שיושב לכם בפנים. עם רגשות סותרים שהמציאות מייצרת לנו. אמנות אמיתית היא אולי סוג של מראה שמעמיד לנו האמן – לאתגר את הצופה. לעורר אותו לשאול שאלות, לא רק את התמונה או האמן שיצר אותה אלא גם, ואולי בעיקר, את עצמנו, הצופים בה.
השיח שהתפתח חשף אותנו, המשתתפים ל"דיסוננס הקוגניטיבי"המנהל לנו את החיים. את הסתירה שבין ערכים שהתחנכנו עליהם ולאורם, כמו למשל התגייסות ומחוייבות למדינה כדי להגן על קיומה השברירי מול הצורך שלנו כהורים להגן על הילדים שלנו...ואפילו להעיז ולבדוק את הגבולות של מחוייבויות שמנהלות את חיינו.
היות ומראש היינו פטורים בערב הזה מקבלת החלטות ו/או/ הצבעה בעד ונגד, הצלחנו פשוט לשוחח ולהקשיב למה שאנשים אמרו. להתחבר או, בדיוק להיפך,. ובעיקר – להיות רגע בתוך שאלות חשובות שביומיום אנחנו מזיזים הצידה.
לסיום – תודה לך מוטי, על ההזמנה לשיח. על פתיחת הדלתות והלבבות.
הנחתה את השיח וסיכמה: גאולה לפיד