title
title
title
title
title
title
title
טיול גאי"ה ליפו

זוהי יפו בשבילי
חוב היסטורי אישי ליפו:
אחרי השואה, אישה אחת ואיש אחד עלו באניית מעפילים לארץ ישראל, גורשו לקפריסין, נעצרו בעתלית ובסוף הגיעו לארץ-ישראל, אלו היו ההורים שלי. ואז נולדתי אני, ואימא ואבא התחילו חיים חדשים בבית ערבי ישן ביפו, יחד עם משפחתו של הדוד (אחי אבי), שתי משפחות בחדר אחד, לימים הורי התבססו ועברו דירה.
אני הייתי בת פחות משנה כך שאין לי זיכרון מהעת ההיא.
הדוד פרץ ואשתו פולה המשיכו לגור שם עוד מספר שנים עד למותם, והזיכרון שלי הוא מהביקורים אצלם.
בקומה א' התגוררה משפחה ערבית, טיפוס במדרגות ואז נכנסים לחדר ענק עם מרפסת. בליל של בולגרית, ערבית וריחות לא מוכרים עולה מהסביבה. לא זוכרת מטבח רק אוכל טעים של הדודה.
וגם שנורא פחדתי, מהשירותים בול פגיעה, ומהכלב שלהם עם השם המוזר טוזיה.
מעולם לא שמעתי בבית תלונות על קשיי קליטה ושפה, אפליה, תמיד הסתכלו באופטימיות קדימה.
  מאז עברו שנים רבות, כחובבת פיצ'יפקס, או במונח העכשוי ווינטג', בקרתי ביפו ובשוק הפשפשים מספר פעמים, והנה השבוע, טרם צאתנו לטיול, גיגלתי וגם הצטיידתי במפה כדי להגיע לחנויות השוכנות ברחובות על שם עולי ציון, רבנים או צדיקים, והנה נתקלה עיני בשם שבטי ישראל, ואז נפל האסימון ונזכרתי שזה הרחוב בו גרנו.


 הטיול עם המדריכה הקבועה שלנו הילה במסלול קל ומתחשב בוותיקי לכת:

יפו הינה אחת הערים העתיקות בארץ, שמה ניתן לה, או בשל יופיה, או משום שהוקמה ע"י יפת בן נח.
העיר עברה כיבושים, הריסה ובנייה מחדש בידי  שליטים שונים. אחד מהם נפוליאון הקטן עם השאיפות הגדולות, ואחר אבו נאבוט שהטיל על התושבים את חיתיתו ונבוטו.
צעדנו לאורך טיילת הנמל שנבנתה על תוואי חומת יפו העתיקה, מן המגדלור דרך המנזר הארמני שאכסן את חיילי נפוליאון, אשר חלו בדבר ומסגד הים, שבו היו המלחים המוסלמים מתפללים לפני יציאתם להפלגה
.
נמל יפו היה אחד הראשונים בים התיכון ופעל שנים רבות, בעבר היה מהנמלים הראשיים של ארץ ישראל. דרכו הגיעו לארץ צבאות כיבוש, עולי רגל, תיירים ועולים חדשים. תפקד כנמל מרכזי של הארץ עד 1936, כיום משמש ליציאת דייגים, מעגן סירות ואתר תיירותי.
בקצהו של שובר הגלים, מבצבץ מן המים סלע אנדרומדה אגדה בפני עצמה.

בהמשך, גמענו כמה מדרגות וגלריה אחת, ואז שמנו פעמינו לכיכר השעון -  אשר במרכזה ניצב השעון שנבנה לכבוד יום השנה ה-25 להכתרתו של הסולטאן התורכי עבד אלחמיד השני

המבנה עם העמודים הגבוהים והמרשימים שנמצא מעבר לכביש ה"סראיה אל ג'דידה" – שימש כבניין הממשל החדש
.
שלוש שעות של שיטוט עצמאי בין סמטאות ודוכני שוק הפשפשים עברו ביעף, ובלי אוכל אי אפשר, מי לאבולעפיה לאוכל ולפיתות, ומי למסעדה שמצא בדרכו.

מדושני אוכל ומראות, רכבנו על ספסלי האוטובוס למתחם התחנה, שהוא שילוב בין היסטוריה ותרבות, תחנת הרכבת הישנה של יפו שוחזרה, נבנו מחדש פסי רכבת, שופצו בתי טמפלרים והוקם מתחם מסחרי הכולל חנויות אופנה, ספרים, עיצוב, חללי תצוגות בתי קפה ומסעדות, ולקינוח גלידה הכי טובה, ואז הביתה בשמחה רבה.  בציפייה לטיול הבא.                
                                          טיילה והתרשמה   טובה ברוק

לאלבום התמונות מהטיול