title
title
title
title
title
title
title
על הקיבוץ


איילת-השחר הקיבוץ הראשון בגליל העליון. נוסד בנובמבר 1915.

נמצאת בדרום עמק החולה שבגליל העליון. 
ממרום הגבעה, נשקפים הרי נפתלי ולמולם פרושים רכס רמת הגולן ופיסגת החרמון. 
לפיתחה, נפרש עמק החולה ואצבע הגליל, במיגוון שטחי החקלאות והיישובים. 
מוגדרת כקיבוץ מתחדש. במועצה האזורית גליל עליון. 
באיילת מתקיימת קהילה כפרית, צומחת ומתחדשת, המשמרת את ייחודיותה ומורשתה, תוך התאמה לצרכים המשתנים. 
הקהילה חילונית במהותה, וככזו נוהגת לקיים חיי תרבות, חינוך וחברה חילוניים, אך מאפשרת ומקבלת מנהגים מסורתיים של התושבים.

לצד האגודה החקלאית השיתופית הותיקה של חברי הקיבוץ - אגש"ח, הוקמה שכונת הרחבה "כפר היין", וכן חיים בקיבוץ בני משק רבים כתושבים. 
ב 2011 הוקמה אגודה קהילתית/מוניציפאלית "נופי איילת", המאגדת את כל אנשי איילת-השחר: חברים, אנשי ההרחבה ותושבים. 
בימים אלו נבנית הרחבת המשך "שכונת הפקאן" - עבור בני משק, ותושבים הבוחרים להצטרף לקיבוץ כחברים. 

איילת-השחר – קיבוץ GOOOD

קיבוץ איילת-השחר נוסד בסתו 1915 בגליל העליון.  לפני שנתיים חגגננו את חגיגות המאה !!

 היסטוריה
היישוב הוקם ע"י קבוצת חלוצים קטנה, שישה ח'רתים בתנאי אריסות.
 בשנת 1918 קיבלו 20 המתיישבים חזקה על הקרקע, ובשנת 1922/23 החלו בבניית קבע של הישוב.
 בשנת 1920 שימשה איילת-השחר כמרכז לכוחות שנחלצו להגנת תל-חי וכן בסיס לחוזרים מהקרב. 
באותן שנים התבסס המשק על פלחה חרבה, בהמות עבודה, ומעט מאוד בעלי-חיים.
מצוקת המים הייתה גדולה מאוד. באמצע שנות ה-30 נחפרו שתי בארות מים השמחה הייתה גדולה ביותר. מים אלה שימשו מנוף לפיתוח המשק.
בשנים 1936 עד 1947 קלט הקיבוץ חברות נוער דרך "עליית-הנוער" וקבוצות נוער נוספות שהכשירו עצמן לעלייה להתיישבות. 
בראשית שנות הארבעים, שימש הקיבוץ כמרכז ליחידות מהפלמ"ח, ביניהן "החוליה" שעסקה בהברחת והעברת עולים דרך היבשה מסוריה ולבנון בעליה הבלתי לגאלית. כמו כן, פעלה במקום תחנת השידור המחתרתית "קול הגליל" ויחידות נוספות. 
לאורך כל שנותיו התמודד הקיבוץ, ונאבק עם קשיים ובעיות, שהיו מנת-חלקו: 
הקושי במציאת מים בשנים הראשונות, התנכלות ערביי הסביבה, העמידה מול הפגזות והפצצות הסורים. 
במלחמות ישראל ובמיוחד במלחמת השחרור, בה נהרס חלק ניכר מהישוב ונהרגו נערים וחברים. 
אחרי מלחמת השחרור, עם גלי העלייה הגדולים, הוסיף הקיבוץ לקלוט קבוצות נוער מעירק, מרוקו, תוניס ואלג'יר. 
כן קלט ילדים צעירים ממקומות שונים בארץ, דרך עליית-הנוער. הם התחנכו בקיבוץ וגם נקלטו בו.
עם הפילוג בתנועה הקיבוצית ב-1951, קבוצה גדולה של משפחות עברו מקיבוץ בית-השיטה לאיילת-השחר, וקבוצה של משפחות עברו מאיילת-השחר לקיבוץ הגושרים.  
התבססות החברה שגדלה, עם הכוחות שנוספו לה, יחד עם כספים שנתקבלו לקימום הריסות-המלחמה, איפשרו למשק תנופת בניה, התרחבות והתבססות.


מקורות פרנסה 
במשך שנים היו באיילת-השחר קשיים כלכליים ומחסור באמצעי ייצור ופיתוח. 
המשק הוא משק חקלאי, בעיקרו.
חקלאות: המשק מבוסס על מטעים, על ענפי בעלי חיים: רפת, לול, מכוורת, וכן פלחה וגידולי שדה, שהיו ענפים מרכזיים בעבר, אך צומצמו בעקבות המחסור במים. מטעי הנשירים התפתחו, גדלו והם משגשגים. לידם, רימונים, שקדים. וכן, ניטעו גם מטעי אבוקדו ופקאן. בית-האריזה המקומי משרת את המטעים וגם חקלאים מהאזור. (בעבר היו גם כרמי ענבים, זיתים וחרובים, דיר ומדגה).  
תיירות: איילת-השחר כקיבוץ היוותה חלוץ בפיתוח התיירות בגליל העליון – הוקם בית הארחה, שהיה הראשון באזור והתפרסם באיכויותיו המיוחדות בכל הארץ והעולם. אחרי כ-50 שנות פעילות מבורכת, עם המשבר הגדול שפקד את הענף (אינתיפדות ופיגועים בשנת 2001), החליפו את התיירים הרבים - עולים מאתיופיה. המלון יחד עם חדרי האירוח, הפכו לאתר קליטה גדול המכיל כ – 500 נפש. 
ענף התיירות שב ומתפתח -  תיירות אתגרית, טיולי ג'יפים, רכיבה על אופניים, מטווח ירי ומגרשי "פיינטבול".  


חברה, תרבות ואמנות 
הקהילה חוגגת במשותף את חגי ישראל ומציינת את המועדים. 
לאירועים אלו מגיעים גם הבנים שמחוץ למשק, וההתרגשות רבה מאד.
מראשית שנות ה-70 מתקיימת מידי ערב שבת קבלת שבת. 
בהתחלה, במשך שנים רבות, התקיימה בחדר האוכל לפני ארוחת ערב שבת.
מאז שנסגר חדר האוכל מתקיימת קבלת השבת במועדון לחבר.
בקיבוץ קיימת ספריה גדולה וותיקה מאוד, השוכנת בבית צפרוני.
ב-1970 נחנך בית-עם גדול ומשוכלל, שהיה פעיל מאוד במשך כ-30 שנה.
בראשית שנות ה-80, הוקם בית-כנסת "אוהל אברהם" (על-שם חברנו אברהם אדרת ז"ל), המשמש את החברים והאורחים בימי חג ומועד. 
מראשיתו של הקיבוץ, התפרסם בו עלון (יומן). בהתחלה יצא בכתב יד והיו קוראים בו בערבי-שבת כחלק מקבלת השבת.
משנת 1935 החל העלון להתפרסם בדפוס והוא כלי הביטוי העיקרי של הקיבוץ. בשנים האחרונות התווספו אתר אינטרנט ואמצעים דיגיטליים נוספים.
בקיבוץ קיים צוות רווחה הדואג לאוכלוסיה המקומית. 
פועלים שני מרכזים לגימלאים,  גאי"ה במועדון.  ו"ידי זהב" בבית התחביב. 
וכן - ישנו בית סיעודי "כליל החורש" - לאוכלוסיה הזקוקה לסיעוד.

הקיבוץ כיום 
מזה כ-15 שנים מתנהל קיבוץ איילת-השחר כקיבוץ מתחדש, בדרגות שונות של הפרטה, תוך שמירה על הערכים הבסיסיים של היותו קיבוץ. 
חברות וחברים עובדים בקיבוץ.  ישנם היוצאים לעבודות חוץ ולתפקידים באזור. וישנם המוצאים פרנסה בצורת יזמויות שונות.  
קיימים ענפי שרות, שעם המעבר להתנהלות כקיבוץ מופרט, הפכו לעסקים קטנים המספקים פרנסה לעוסקים בהם: 
נגריה, מוסך, מסגריה, חשמליה, מספרה, קוסמטיקה, ספא ועוד...  

באיילת חיים ויוצרים - ציירים, פסלים, צלמים, קולנוענים, אמני קרמיקה, מורי דרך מקצועיים, ואמנים בתחומים נוספים. 

בילוי ופנאי :  
בקיץ – בריכת השחייה, ובחורף - גני שעשועים וספורט. 
"חפשות" על שלל גווניה. 
חוגי יצירה וספורט – הפתוחים לציבור וגם לתושבי הסביבה.  


חינוך 
ב-1930 נכנסו ילדי הקיבוץ לראשונה לכיתה א' ומאז קיים בקיבוץ בית-ספר, שהתפתח וגדל עם השנים.
מראשית שנות ה-60  בית-הספר הוא אזורי ונקרא "מבוא-הגליל". לומדים בו ילדים מדרום עמק החולה. 
בני הנוער לומדים ב"עמק החולה" שבכפר-בלום - תיכון וחטיבת הביניים, וכן בבתי ספר אזוריים נוספים. 
 מערכת החינוך נותנת מענה לילדי איילת, מגיל בית התינוקות, ומקיפה את כל הגילאים עד סוף כיתה י"ב, עם צוותי חינוך מסורים ובשיתוף ההורים.

קהילה
בשנת 2009 אוכלסה שכונת הרחבה "כפר היין" מצפון לקיבוץ, ובה 51 בתים.
בין הדיירים בנים חוזרים ומשפחותיהם, ומשפחות נוספות התורמות לגיוון האוכלוסייה והעשרתה. 

ב 2010 - יצרנו "חזון" משותף, שעיקרו שמירה על מסורת וצביון היישוב - 
יישוב חקלאי, כפרי, קיבוצי תוך קליטת בנים והתחדשות.
ממשיכים לפעול ליצירת דרך משותפת ואפשרית להקלטות וקליטה.

"נופי איילת" האגודה הקהילתית "נופי איילת" היא אגודה מוניציפאלית.

הוקמה ב-2011 וכוללת את חברי הקיבוץ (האגודה החקלאית השיתופית – אגש"ח), ואת אנשי ההרחבה. 
גם תושבי הקיבוץ (שאינם חברים עדיין) שותפים בפעילות הקהילתית.
נבחר וועד מקומי על ידי הציבור - וביחד נבנית מערכת החיים בקהילה.  



בשנים 2013-15 פעלו ומייחלים לבניית שכונה נוספת מיועדת לבני משק ומשפחותיהם, וכן לחברי משק, שיפנו דירותיהם לטובת קליטה בקיבוץ. 
בתחילת 2015 - קיבלנו לחברות 12 משפחות ראשונות, בהסדר מותאם לקראת בנייה בשלב ב' של ההרחבה. 
בקיץ 2016 - מתחילים להבנות הבתים הראשונים בשכונת הפקאן, מצפון.