title
title
title
title
title
title
title
מים

ענף המים המאוחד מונה 4 עובדים קבועים.

 

הענף עוסק ואחראי על מגוון רחב של תחומים:

 




    אספקה ואחזקה של מערכת המים לענפי השדה / חקלאות של הקיבוץ. מערכת הכוללת הפעלה של 8 מכוני שאיבה.

·         אספקה ואחזקה של מערכת מי השתייה לחברי תושבי ויושבי הקיבוץ.

·         אחזקת מערכת הביב הציבורי בקיבוץ.

·         מתן שירותי שרברבות בחצר הקיבוץ.

·         מתן שירותי מחפרונים-– לענף שני מחפרונים JCB CX 1 (מיני)– JCB 3CX– המבצעים עבודות בקיבוץ ועבודות חיצוניות.

·         אחריות על תחום כיבוי אש בקיבוץ.

·         טיפולי מנע ביתושים.

·         עבודות תשתית ופרויקטים, כדוגמת התאמת ענפים ועסקים לדרישות כיבוי אש, התקנת קולטי שמש ודודי חשמל, הפרדת מניית מים ורישות כל הקיבוץ בשעוני מים אלחוטיים ועוד ועוד.

לקיבוץ יש שני מאגרי מים:

1-מאגר מים שנמצא דרומית לאיילת העתיקה המכיל 250 אלף קו"ב

2- מתקן טיהור שפכים משותף עם קיבוץ גדות בתחולה מקסימלית של כ 250,000 אלף קו"ב. המים במט"ש עוברים טיפול והתאמה לטובת שימוש חקלאי ואנו התחלנו להשתמש בהם באביב 2015 להשקיית מטעים.

 

את הענף מנהל רון שביט טלפ. 052-3668866.

 

 





תעלת המים בוואדי
בעשרים השנים הראשונות, סבל הקיבוץ ממחסור במים. הגשם והטללים היו מועטים, יחסית, עקב מיקומנו ביחס להרים הסובבים את אדמתנו. 
בוואדי ווגאז (נחל חצור) זרם קילוח דק של מים, שניקוו בבריכות בזלת טבעיות. המים שימשו את ה"חרתים" וגם את ערביי הכפר הערבי השכן "ערב-אל-כראד" וגרמו למריבות רבות על הזכות לשימוש בהם.

רק בשנת 1931 נוקה מעיין, שהיה סתום, באזור "בריכת השכשוך" של היום. 
נבנתה בריכת איגום קטנה וממנה יצאה תעלת בטון, שהובילה את המים בגראוויטציה, ממערב למזרח. 
בקצה המזרחי נבנתה ברכת בטון ובה נאגרו המים (הבריכה ליד מחסן המים הנוכחי). 
המים נאספו במשך הלילה וביום שימשו להשקיית המטעים הראשונים.

באר א
עשר שנים נמשכו הוויכוחים עם פיק"א על מימון קו מים מהירדן. קו שיאפשר את הרחבת הנטיעות וגידול ירקות. 
פיק"א התנגדה נמרצות לממן קידוח באדמותיה.
ב – 1934 הגיעו להסכמה עם המרכז החקלאי למימון קידוח באדמות הג'יפטליק, שלא היו בבעלותה. 
העבודה נעשתה בידיים, ע"י חברי הקיבוץ.   (ר' סיפורו של עמוס צפרוני בסיפורי מקום: "סיפורים באתר הקיבוצים" - "איילת השחר")
ב – 3.7.1936 הופעלה באר א'.   ריקודים ספונטניים פרצו בכל פינות המשק.

מגדל המים


בריכת המים
בריכת המים נבנתה בראש הגבעה. בריכה הנישאת על ארבעה עמודי בטון.
זה היה ב-1923 עם המעבר מאיילת העתיקה לאיילת-השחר החדשה. כשהמתיישבים עברו מדרום אל צפון וואדי ווגאז (חצור). 
באותה תקופה ניבנו מבני הבטון הראשונים ע"י קבוצת "אחווה" בניהולו של מ. ארליך.
אל המגדל הוזרמו מים ממשאבה שהונחה על המעיינות המערביים בוואדי. המים שימשו כמי שתייה לישוב, וזרמו בגרוויטציה לבתי הקיבוץ ולענפי החי, שניבנו מסביב לגבעה. 
(ר' סיפורו של זהר בר-נץ [סיפורי מקום] "למך ולזקן אנו פה חומת מגן")  
סביב העמודים נִבנה חדר ששימש בתחילה כחדר ביטחון ונשקייה ובהמשך, כתנור המאפייה, שנִבנתה יחד עם חדר-האוכל הראשון, ב-1936.
מעל הבריכה הייתה סככה, ששימשה עמדת שמירה וקשר ביטחוני עם יישובי הגליל. 
הקשר היה ע"י איתות מורס ואורות: ביום בעזרת מראות ושמש ובלילה ע"י פנסים ופרוז'קטור.


ואלה תולדות המאגר החדש
המאגר שכמעט ולא נגמר / עוזי דיסלר

ויהי היום ובשנת תַרפּנ"ח, הלא היא שנת 1978 למניינם, התכנסו זקני ורבני חלם, סליחה, איילת-השחר, לדון בהקמת מאגר מודרני ורב תכליתי, אשר ירכז מגוון מקורות מימינו למקום אחד ויחיד ומיוחד.
ישבו חכמי מועצתנו שבעה ימים ושבעה לילות והחליטו להביא הצעה לאספת העדה. וההצעה היא: לרכז המים הזכים מהירדן, מהוואדי, מהבארות וממקורות קומפני, למקום רם ונישא, הלא הוא "מאגר הבּריקָה". וגם מימי השפכים מבריכות החמצון יוזרמו שמה.
ויפקידו את המלאכה בידי הצדיקים רֶבּ מוישה ורֶבּ שוֹילֶם, ובראשם המהנדס הדגול רֶבּ עוזיאל. וישקדו על עבודתם ימים ולילות, ויביאו דחפורי ענק והיברים אדירים, וימתחו צינורות, ויכוננו משאבות, ויסיימו המלאכה חיש קל. ויכון המאגר ויתמלא מים מכל הסוגים והגוונים, ותהי השמחה בק"ק חלם,סליחה, איילת-השחר, גדולה ורבה, ויחגגו המאורע ברוב עם.
ויהי מקץ דור, באביב תרפּפּוּ, היא שנת 2004 למניינם, ויגיע החכם מכל אדם, רֶבּ גֶרשִי מקוֹלחֵי, ויקבע כי יש להסיט ממאגר הבּריקָה מימי השופכין למאגר נפרד, ויהי האחד לשניים - החדיש לשופכין, והקדוּם, למים זכים בלבד.
ויתכנסו בשנית זקני וחכמי חלם, סליחה, איילת השחר, וישבו וידונו, וייטב הדבר בעיניהם. ויהי יום ויהי לילה ויציעו לחכם גֶרשִי מקולחֵי להציב המאגר החדיש במפגש הגבולות גדות- איילת - חולתה.
ויחזור אליהם רֶבּ גרשי ויודיעם כי לא טוב הדבר, וכי נפשו חשקה במיקום מפגש הגבולות קראד ג'- אום אל סוף – ירדה, אשר במבואות משמר הירדן, ואזי גם לשִפכי ק"ק גדות ישמש. והיה כי ייאותו להצעתו, יכון המאגר ויקום לשימוש העדה בתום קיץ זה.
ויפחדו וירעדו זקני איילת עד מאוד, כי רב כוחו של רֶבּ גֶרשִי מקולחי, ומיד נעתרו לבקשתו, וגם אמרו: לפחות מאגר בַּמִיַידִי יהיה לנו.
וייגש גרשי מקולחי להקמת המאגר, ויפעיל את כל כוחו וחילו, ויטיל על המהנדס המחונן רֶבּ שלוימה מאבן מאסו, לתכנן מאגר רב ועצום עם צינור עקלתון מק"ק איילת, וגם בית משאבות בתחילתו.
ואז הגיעו לפתע, המתנגדים, אנשי ק"ק משמר הירדן וטענו לא יקום ולא יהיה: לא ניתֵן שהנוף הניבט מחלונותינו ישקיף על שפכים מעשי ידי הקיבוצים. והוסיפה רשות שדות התעופה התנגדותה מהסכנה הנשקפת למטוסים ממריאים, מבני כנף שיתגודדו במאגר החדיש.
עוד המה מביעים התנגדותם הופיע מלך מלכי המלכים, הרודה בכל אדם , הלא הוא המהנדס המחוזי של משרד הבריאות ויתהה לשם מה נזקקו הללו לבית משאבות מפואר, בעוד שניתן להזרים השפכים במורד, היות ואתר המאגר נמוך מהישוב.
וילהטט החכם מכל אדם, רֶבּ גֶרשִי מקולחי, בין כל המתנגדים, ויבטיח לתושבי ק"ק משמר הירדן נופים מרהיבים וריחות נעימים, ואת פני רשות שדות התעופה ריצה. ואף הסיר את בית המשאבות מהתכנית לשביעות רצונו של מלך מלכי המלכים.
ויהי לאחר כמה שנים ושנים, ניתן האות והבניה החלה. והבניה נמשכה חורף ועוד חורף, ואז, שהעבודה הסתיימה נזכרו שדרוש גם להביא חשמל למאגר, והכול התחיל מחדש. ועוד פעם רישיונות, ועוד פעם עבודה, ובינתיים מאגר אַין.
ויהי מקץ שמונה שנים, לאחר אותו אביב בשנת 2004, הסתיימה עבודת המאגר. וייקחו את כל שפכי איילת , גם של תושבי האגש"ח, וגם של תושבי האג"מ, ויזרימוּם במורד, לכיוון המאגר. וראה זה פלא, לא יאומן, השפכים לא מגיעים למאגר!!!. נכנסים בַּצד האחד ולא מגיעים לצד השני.
ויבואו להקת רֶבּ גֶרשִי מקולחי, ויתרוצצו ויבדקו, והמהנדס המחונן רֶבּ שלוימה מאבן מאסו, מורט שערותיו ושנתו נודדת, והתוצאה - גורנישט מיט גורנישט. אין. השפכים, גם של האגש"ח וגם של האג"מ, נכנסים בַּצד האחד ולא מגיעים לצד השני.
ובלית ברירה, החזיר רֶבּ אָמצי, עוזרו הבכיר של רֶבּ גֶרשִי מקולחי, את המשאבות המפוארות.
והיום, בשנת 2013, כתשע שנים לאחר האביב ההואשל שנת תרפּפּוּ, סוף, סוף זורמים השפכים, גם של האגש"ח וגם של האג"מ, בששון ובשמחה יחדיו.
וכנראה, שסוף סוף סאת הצרות התמלאה, ויגיעו אל המנוחה והנחלה. הווה אומר, מאגר אחד חדיש לשפכים ומאגר שני , הקדום, למים זכים .
וכמו שנאמר סוף טוב הכול טוב!