title
title
title
title
title
title
title
מטע האבוקדו - אזור מחייה לבעלי חיים שונים

מטעי האבוקדו הראשונים שלנו ניטעו ב-1977, כלומר, 40 שנה מלאו להם.
מטע הנמצא בשטח כל-כך הרבה שנים, הופך למקום משכן לבעלי חיים, מעין ג'ונגל ממוזער. מוצא האבוקדו ממרכז אמריקה – מקסיקו וגוואטמלה. שם הוא חלק מהג'ונגל, אז למה לא כאן?
המטע שלנו מוקף בשטחי מרעה ועדר בקר רועה בו כל השנה. בקר בטבע מושך אליו טורפים שונים, בעיקר בתקופת ההמלטות. השטחים מושקים ותמיד ישנן נזילות והצטברות של מים, המספקים שתייה לבעליי החיים. אז מדוע שלא תתפתח אוכלוסייה של נברנים, טורפי נברנים, תנים, זאבים ועוד...
כשהגעתי לעבוד בענף האבוקדו, בשנות ה-80, היו בשטח שפני סלע רבים, שחיכו לנו על הסלעים, בדרך למחסן ב"עופרים".
כשנכנס הבקר לאזור, דחק, כנראה, את השפנים ומשך את התנים והזאבים. הזאבים טורפים את העגלים הצעירים ואילו התנים – אלה מסתפקים בכך שהם מחודדים את צינורות ההשקייה.
בתקופה שעשינו הרכבות ראש במטע, להחלפת זן הפוארטה, הסתובבה לידי גירית, שבאה לבדוק למה מנסרים את הג'ונגל שלה.
נחשי צפע הם חלק בלתי נפרד מהמטע. בינות לעלים שנושרים ומצטברים על הקרקע, על העצים ובעצם, בכל מקום, הם מזדחלים להם ומהווים סכנה מוחשית מידי שנה.
יש עכברים! אז יש גם חיוויאים. אלה יושבים על צמרות העצים ומחכים לטרף מזדמן, כזה שהנחשים עדיין לא טרפו.
המטע הוא כמעט אורגני. אין ריסוסים כימיים, משמע, יש לך שפע של מזון. גם הציידים לא אוהבים לצוד במטע, מכיוון שקשה לתפוס את הטרף שניצוד. ומכאן – שיש גם חזירי בר, המתחרים בתנים על "הזכות" לנקב את צינורות ההשקייה.
בקיצור – הטבע חוגג ואנחנו אוהבים ללוות את בעליי החיים. אלה, כנראה, מפסיקים לחשוש ולברוח מאיתנו.
בבוקר, כשאנו שותים קפה ליד המחסן ב"עופרים", מסתובבות הנמיות קרוב אלינו. מסתכלות, בוחנות...
לאחרונה, החליטה משפחת תנים לבנות את ביתה-מאורתה בסמוך לדרך שלמרגלות גבעת אבו-ריש. התנים הקטנים, הגורים, חיכו לי מידי בוקר על הדרך, לראות את ,הסוברית" מגיעה ואפילו הסתדרו לצילום בפוזה מתאימה...
להיות חקלאי ונוטע זה גם להיות חלק מהטבע והסביבה. כאלה אנחנו, "החברה" בצוות ענף האבוקדו. נהנים מעבודתנו ונהנים מאוד מהטבע הסובב אותנו.
סיפר וצילם: זהר בר-נץ