title
title
title
title
title
title
title
"ציפורי בוקר" בדרכיי הקיבוץ

בוקר מוקדם! השמש טרם זורחת, זימרת הציפורים בין צמרות העצים כבר נשמעת ומשכימי קום, אלה "ציפורי הבוקר", כבר צועדים ברחבי השבילים, הכבישים, השדות והמטעים... "צעידה של בריאות" לוחש הלב ומעודד את מקיימי המצווה היומית.
"בוקר טוב" נשמעת הברכה כל כמה צעדים... "למה את לבדך היום"?... "קרה משהו?"... לא, לא במיוחד... יש "תחנות איסוף" בדרך... יופי, רק קצת דאגתי...
בראשי חולפים הרהורים, עולות מחשבות. מזדמזמים שירים ועולות מנגינות. האוזניים אינן "חסומות" בפקקי המכשיר הקטן הזה.
דמות צועדת במרחק מולי: "זאת הליכה מוכרת. כן, כן זה הוא!" זיהוי נכון. הרי מידי יום, או לפחות כמה ימים בשבוע, הוא צועד בבטחה בכביש, או שם, בדרך הלבנה ממערב למטע האבוקדו, או בדרך המובילה לבאר א', כל-כך הרבה אפשרויות לגיוון המסלול היומי... 
וכמה כיף שאפשר לשנות מסלולים ולהמציא דרכים חדשות לצעידה היומית.
ראו מה קרה? פתאום נחסמה לנו הדרך למטע הפקאן! זו שחצתה בין כפר היין לבין שטח גידולי שדה. אז יש לחפש מסלול עוקף...
עוד משימה ליום הבא...
ובהזדמנות זו, יש גילויים חדשים מידי פעם... משהו קורה, מתחדש, משנה את פני המקום...
וכך, מידי יום ביומו (כמעט...) מוקדם מאוד וגם קצת מאוחר יותר, "הליכת הבריאות" סביב לאיילת איננה חדלה.
צועדי "איילת צפון" נפגשים עם "שוכני הדרום". אנשי "המרכז" נצפים גם הם על הכביש הסובב קיבוץ והתחושה העוברת בי היא נפלאה: 
הרי אין היום יותר מידי הזדמנויות למפגשים מעין אלו... חיוכים, החלפת דעות בקצרה, התעניינות בבריאות וברכת "בוקר טוב" להמשכו של היום.
כי הרי כולנו, כאן, חיים יחדיו בישוב אחד עוטף ואהוב וזו הזדמנות נפלאה לחוש ולאמת זאת שוב ושוב.
צועדת ומעלה תחושותיה בעת הצעידה: כרמלה