title
title
title
title
title
title
title
מסע הקסם הגלילי של הביטלס
על תהליך הפקת האירוע מספרת שרהל'ה צפרוני

רוב הזמן אנחנו עובדים עם ילדים ובני נוער ולכן, מאוד שמחתי כשבאחד הערבים אי שם באביב, עצרה אותי מיכל מאילת-השחר ואמרה לי: החלטתי לארגן פסטיבל ביטלס והפעם לכל הקהילה מתינוק ועד זקן. זה יהיה בט"ו באב, וזה יהיה הפסטילאב. 
ואת בטח רוצה שננגן – אמרתי לה. אני קודם כל רוצה שתבואו לפגישה שלנו – מיכל אמרה. עבר די הרבה זמן, והנה הגיע זימון לפגישה בשעת ערב מאוחרת בצורת וואטסאפ מעוטר בפרת משה רבנו. 
הגעתי באיחור אופנתי של חצי שעה, אך הישיבה עוד הייתה בחיתוליה. ואחרי אנשים המשיכו לזרום ולהגיע, לדבר ולהציע, להתווכח ולנשנש, ולכל אחד היה רעיון מזהיר אחר. 
כעבור כמה ימים זומנו לעוד פגישה. שוב זרמו המוני אנשים למרפסת של מיכל אלא שהם היו אנשים אחרים מאלו שהגיעו בפעם הקודמת. והיו להם רעיונות לא פחות מזהירים, אבל שונים. וכך זה נמשך…

אלא שככל שהזמן עבר, צץ ועלה מתוך עולם הדמיון והפנטזיה – הפסטילאב. וזה קרה מבלי שאיש קיבל פקודות. 
חשבתם פעם על חברה אוטופית שכזאת, שבה אנשים משתפים פעולה ויוצרים משהו ביחד מתוך רצון טוב, ונכונות לקחת חלק, ולעשות את מה שצריך לעשות, מבלי שמישהו יעמוד להם על הראש, ויתן להם זמנים ויאמר להם מה ואיך? אז ככה זה היה בפסטיבל ביטלס. או ככה לפחות אנחנו הרגשנו. היינו חלק מתהליך קהילתי שהוא הרבה מעבר לעוד חגיגה מוצלחת.

וביום המיועד – הסופ"ש של ט"ו באב, הפך מתחם נשכח וקצת עזוב, בשולי הישוב, לאיזור מקושט ומהודר, שהתנוססו בו דמויות של ארבעת המופלאים, 
והעצים הוארו במנורות קטנות, ודגלים צבעוניים ופנסי נייר, שהיה בו חדר בריחה (מחפשים את סרג'נט פפר), ודוכן סוכריות עזרה ראשונה (Help), ופינת איפור זוהר(Lucy in the sky), ובועות סבון (אוקטפוס גארדן), ומשחק: איזה חיפושית אתה. גרפיטי צבעוני ונהדר של הצוללת הצהובה (שאני עדיין נהנית לעבור לידו בכל יום), ועוד ועוד רעיונות מלאי קסם שקרמו עור וגידים. 
ועוד לא הזכרתי את ההרצאה המרתקת של אורי משגב, ואת הסרט הקצר עם עדותה של החברה קטי שברחה מבית ספר כדי לראות את הביטלס מופיעים במועדוני ליברפול, ואת הסרט המוזר (צוללת צהובה) שהוקרן יום לפני בבריכה, ואת דוכני האוכל מעשה ידי הבשלנים והאופים המקומיים.

ובגיזרת המוזיקה: קשה מאוד לבחור כמה שירים, מתוך מכלול היצירה המופלא של הביטלס – עשרות שירים שכל אחד מהם הוא יצירת מופת מושלמת ונהדרת. 
חשבנו שבגלל קוצר הזמן, נקים להקה קטנה של גיטרה-באס-תופים ונצרף אליה זמרים מתחלפים, ונגנים נוספים. רצינו שאנשים מכל הגילאים, מכל הקצוות, ישתתפו במופע המחווה הקטן שלנו. כל אחד מהזמרים/זמרות בחר שיר שהוא אוהב ורוצה לשיר, ונוצר לנו אוסף נהדר של שירים, חלקם מתורגמים לעברית. 
כאן התחילה העבודה האמיתית, להתאים סולמות, לשנות עיבודים, להוסיף קצת כלים, ובסוף לנגן ולשיר את כל זה בלי טעויות, ולהרים ללהקה השמחה שהופיעה אחרינו.  ומה אפשר לומר? היה לנו ממש כיף… כיף לעבוד עם אנשים מוכשרים מאוד, ולא ילדים!! שאפילו מגיעים בזמן!!!

ולכל המארגנות (והמארגנים): אתן אדירות (ואדירים). הצלחתן להניע ולשתף עשרות אנשים מכל הגילים, ומכל הסוגים. עשיתם דבר גדול!