title
title
title
title
title
title
title
שיח איילתי מתוך הפייסבוק
לשיח הצטרף גם יוסף חרמוני והנה דבריו::

לאיילתים שבין חבריי ובעצם גם לאחרים:
ישי אלף כועס על הכיתוב באתר אום ג'וני, על פיו איילת עלתה על הקרקע ב-1918. שרהל'ה צפרוני מגיבה על כך במילה יוקדת: "זוועה".

נו, בלי הגזמה.
הנה הצהרה: האמת, כרגיל, מתעתעת. כרגיל, לא חד משמעית היא.
איילת נאחזה בניג'מת א-סובח פעמיים:
אוקטובר 1915 (תרע"ו) ויוני (יולי?) 1918 (תרע"ח) . הדבר ידוע.
אלא שהיו שנים שהאיילתים עצמם, העדיפו לציין את 1918/תרע"ח כמועד החשוב יותר.
כך, למשל, ציינו את יום ההולדת ה-40 למשקנו הקיבוצי בקיץ תשי"ח, 1958. (נועה, נכון?)
זאת, מבלי להתעלם מאוקטובר 1915 תרע"ו.
מאז יובל החמישים, דחק התאריך הראשון את השני.
רשאים אנשים אחרים להחזיק בדעה אחרת, ולהתייחס רק לתרע"ח 1918.

והנה עוד הצהרה: הדיון הקטנטן שהתפתח כעת באתר האיילתים עורר בי החלטה: המאמר הארון שכתבתי בנידון, יראה אור.
עיקרו: השתלחותם של אנשים אחדים בכפר גלעדי, במה שמתואר על ידם כפבריקציה איילתית אודות תאריך יום ההולדת של איילת. זוהי השתלחות מכוערת שלא תישאר בלא מענה ציוני הולם.
על פיה, יוצאי בית השיטה (כאשר אני הקטן מוביל את העניין) הם שהמציאו את 1915 כתאריך הקמת איילת. והם (בעיקר בנם היחיד של הורי) מושכים את העדר האיילתי הפועה מֳההההה של פבריקציה.

ובכן – הצהרה נוספת – במאמרי שיפורסם בקרוב, בעזרת השם והרבנות הראשית, ויונח (בעזרת הנ"ל) בתאי הדואר כנספח לעלון המקומי, אטען ואוכיח כי כפר גלעדי הוא שפיברק אל תאריך עלייתו לקרקע(סוכות תרע"ז 1916). אוכיח כי העלייה הייתה, אכן, בתאריך זה, אלא שהיא הייתה עלייה למטולה ולא לגבעת ההתיישבות המוכרת היום ככפר גלעדי.
אוכיח, (תוך שאני מסתמך על ספרים, שאליהם הפנה אותי דווקא גדעון גלעדי), שהצריף הרעוע הראשון הוקם רק בחורף של 1917 והרוח סחפתהו לכל עבר;
אבאר לכל הרוצים לדעת והמסרבים לדעת, כי כפר גלעדי לא נעזב פעם אחת בלבד (כבסיפור איילת-השחר), אלא שלוש פעמים. אוכיח שעל פי הקריטריונים שמציב (גדעון) גלעדי, קריטריונים שלדעתו פוסלים את יומרת איילת להיות ילידת 1915/תרע"ו, קיבוצו שלו לא נוסד לפני 1918.

והצהרה אחרונה (שהיא תשובה לשאלה שנשאלה ונשאלת ותשאל, הלא היא "מה זה חשוב בכלל ואת מי זה מעניין בכלל?") קובעת:
חברים, זה חשוב. אחרת לשם מה הופקו כאן חגי החמישים, השישים, השבעים, השבעים וחמש, השמונים, התשעים והמאה? הא?

והצהרה באמת אחרונה, מפי החכם הסיני הקדמון צ'אנג פונג צ'ינג:
מי שמוותר בעניין הוותק לכפר גלעדי, סופו שיוותר לגונן ואף – רחמנא ליצלן, - גם לעמוקה. ועוד יקומו רשעים ויטענו שכפר היין וותיק יותר מקיבוץ-האם, שהוא כפר ה-777 והוודקה והקוקו והסרפן!!!