title
title
title
title
title
title
title
עץ המוצצים

בשעת בין ערביים של ט"ו בשבט,
כשהרוח השתוללה עם ענפי העצים,
וכל המון טיפות המים, ירדו משמיים מלאי עננים...
גילי אורן בת השש,
בחרה לה יום זה,
להיות "יום פרידת המוצצים" הגדול שלה! ולמי שלא יודע –
אחרי כל-כך הרבה זמן ביחד,
זה לא כל-כך פשוט להיפרד ממוצצים אהובים כל-כך,
וגם לא קל למצוא עץ, שיהייה גם מיוחד וגם נחמד,
במיוחד כשסגריר, מטפטף והבוץ מבצבץ...
אבל, על החלטה חשובה מעין זאת,
זה ברור לגמרי שלא בקלות מוותרים, למרות החששות!
ואחרי בדיקה של עצים רבים,
כדי לראות מי המתאים ביותר לתלות עליו מוצצים אהובים,
קיבל את הג'וב הנכבד, ברוב פאר והדר,
בטקס קטן, אך חגיגי למדי –
הלא הוא – כליל החורש שעל ראש הווגאז,
שמעוד עץ חביב בחורש טבעי,
הפך בין-יום ל"עץ המוצצים" של כל הילדים!
עכשיו כל ילד וילדה,
שהחליטו כי הגיעה השעה,
להגיד למוצצים שלהם: בָּיי, בָּיי,
מוזמנים לעלות אל מקום מושבו,
שנמצא כמה צעדים צפונה מ"בית הגמדים",
על שפת כביש המערכת, ממש מול תל-חצור
ולתלות על ענפיו מוצצים מכל המינים...
ולזכור, שכשממש קשה,
תמיד אפשר לבוא לבקר!
תשאלו את גילי...

 כתבה בהערכה: פזית נתנאל

סוף פסוק –
והיום, מספר שנים אחרי...
תלויים לראווה על העץ,
(בלי שום צורך בתיווך של יועץ),
עשרות מוצצים, בשלל צורות וצבעים –
כשמאחוריהם עומדים פעוטים מלאי גאווה,
שנפרדו מיקיריהם בשלום, פיוס ואהבה!!!