title
title
title
title
title
title
title
מסיפורי מחסן האבוקדו

מן המפורסמות בקרב בני איילת-השחר, בשנים בהן הילדים היו חייבים ביום עבודה בשבוע באחד מענפי המשק, שענף האבוקדו היה מבוקש ביותר וכי למה? 
בענף זה, היה ידוע כי יש בו הווי וסיפורים רבים, המסופרים בעיקר על-ידי החבר ברוק. 
סיפורים המומצאים על הקיבוץ וחבריו והכל ברוח טובה, גם אם עוקצנית פה ושם.
כמה מהם לפניכם...

אלון וחובב הגיעו באחד הימים ליום עבודתם ואחרי הקפה של הבוקר במחסן (קראנו לו "בית קטן בערבה"), נשלחו ע"י מרכז הענף בעת ההיא, לנקות את הבוסתן. 
היה יום קיץ חם והם מזיעים ועייפים, אך חוששים לעלות למחסן, כדי לרוות צימאונם. 
מרחוק הם שמעו "קולות של עבודה" המגיעים מכיוון המחסן.
"מישהו עובד שם קשה ואולי הוא יכעס עלינו על שהפסקנו עבודתנו", חשבו השניים.
ובכל זאת, ניגש חובב אל החלון והציץ בעדו פנימה ולעיניו נגלתה התמונה הזאת: ליד השולחן יושב X עם בקבוק מים קרים לצידו, ובידו מכה במקל על השולחן ... 
והעבודה זורמת...

פעם היו מתנדבות בין קוטפי האבוקדו.
יום אחד, בעת שתיית הקפה של הבוקר, מסתכלת מתנדבת משוודיה על התמונות התלויות על קיר המחסן. 
ברוק, מסתבר, אהב לתלות תמונות של ספורטאים מפורסמים. באחת מהן היה מצולם האצן המפורסם קרל לואיס.
השוודית בוחנת את הצילום ואומרת: "אני מכירה אותו מאיזה מקום". 
ברוק אינו מתבלבל ומשיב לה מיד: "מה את לא יודעת? זה היה אחד המתנדבים שלנו, לפני כמה שנים"!!!

יום אחד הגיע לקפה הבוקר איש השדה של בית-האריזה "אבוקדו גל", יֶרָח, מיסוד המעלה.
לתדהמתו, גילה ברוק כי האיש לובש את מכנסיו, כשהרוכסן מאחור.
"מה זה, ירח, יש מודה חדשה ללבוש את המכנסיים הפוך"? 
ירח לא התבלבל והשיב: "קמתי מוקדם לבית-הכנסת והיה חושך. לא ראיתי", ומיד החליף את כיוון מכנסיו.

באחד הימים נסענו, צוות הענף, לתערוכת מיכון חקלאי בחיפה. 
בדרך חזרה עצרנו בקריות כדי לאכול פלפל. 
על המדרכה ניצב לו דוכן של מוכר דיסקים ומעליו שלט באותיות "קידוש לבנה" – "כל דיסק שתבקשו, יש לי". 
ברוק, שידוע הוא בכך שאין מעצורים ללשונו, ניגש אל המוכר ושואל: "את הדיסק הכפול לשירי שבת של נועה הרמן יש לך"? 
המוכר מחפש ומחפש, נובר בין ערימות הדיסקים שהצטברו על דוכנו ולבסוף מרים את ראשו ומשיב: "מצטער, אותו עדיין אין לי".