title
title
title
title
title
title
title
התחלה חדשה / ברכה לילדי כיתה א' בראש השנה תשע"ח
התחלה חדשה - ברכה לילדי כיתה א' שהלכו לראשונה לבית-הספר
(נכתב לראש השנה תשע"ח, ספטמבר 2017)

מי יודע מה משותף לסטטיק ובן אל תבורי שנבחרו להרכב השנה, לליאונל מסי השחקן האגדי מברצלונה, לבנימין נתניהו ראש הממשלה שלנו, לפרופ' עדה יונת שזכתה בפרס נובל לכימיה (שזה הפרס הכי חשוב בעולם), לדונלד טראמפ נשיא ארצות הברית (שזו המעצמה הגדולה בעולם), ולינץ לוי שכתב את סדרת הספרים "דוד אריה"?
כל האנשים האלה (כמו הרבה אנשים אחרים שיותר גדולים מכם) הלכו פעם, מזמן לכיתה א'.
ובטח יש מקצועות שהם אהבו יותר והיו טובים בהם יותר.
מסי בטוח אהב שעורי ספורט או התעמלות, שקוראים להם היום חינוך גופני, בנימין נתניהו אהב שיעורי היסטוריה ואזרחות, סטטיק ובן אל אהבו שיעורי מוזיקה ונגינה, עדה יונת אהבה שיעורי מדעים, וינץ לוי הסופר אהב שיעורי ספרות. ובטוח כל אחד מהם היה קצת יותר טוב בחלק מהשיעורים ואולי קצת פחות טוב בשיעורים אחרים. וכל אחד מהם למד עם השנים במה הוא יותר טוב ובמה הוא פחות טוב. כי אף אחד אף פעם לא יכול להיות טוב בכל הדברים ביחד, או לאהוב ממש את הכל.
וגם אתם, גוזלים שלנו – שכאילו רק אתמול נולדתם, ונגמלתם מחיתולים וממוצצים – הלכתם לפני שבועיים לכיתה א' בפעם הראשונה !
ואפילו כבר למדתם את האותיות ר',מ',ה' ואת המספרים 1,2,3.
לכם, קודם כל, יש משהו שלא היה לכל האנשים האלה שהזכרתי
וזה התוכי. המותג של מבוא הגליל.
אבל יש לכם הרבה דברים משותפים עם האנשים האלה. אתם גם תלמדו לאט לאט, בדיוק כמו כל האנשים האלה, מה אתם אוהבים יותר ומה פחות, במה אתם טובים ובמה פחות.
הבכורים שבכם – אתם עכשיו דוגמה ומודל לאחים הקטנים שלהם, שאולי אפילו קצת מקנאים, וילדי הזקונים שבכם – חלמתם להיות כמו האחים הגדולים שלכם – ועכשיו הצטרפתם למועדון הגדולים – וכשהגדולים מדברים על הפסקה וצלצול ושיעורי בית, אתם כבר מבינים על מה מדברים. וגם מה זה "מרכז", וכמה כייף להתחבר גם עם ילדים יותר גדולים, מכיתה ב'.
ואתם אפילו כבר יודעים טוב מה ההבדל בין הצלצול שבסוף השיעור לבין הצלצול שבסוף ההפסקה, ומבינים שהצלצול שבסוף ההפסקה הוא קצת פחות טוב מהצלצול שבסוף השיעור, למרות שהם נשמעים בדיוק אותו דבר. ואתם כבר קצת יודעים מי זו אילנה, ועוד מעט תדעו מי זה בני, שהם מותגים לפחות כמו התוכי.
וגם תבינו – כן, כן, לאסימון לוקח זמן ליפול, אם כי אצל חלק כבר נפל – שזו דרככם ב-12 השנים הבאות (פחות או יותר, אבל מי סופר?).
וזה לא יעזור שנגיד לכם שזו תקופה יפה שעוד תתגעגעו אליה – כי בחוויה שלכם יהיו דברים יותר נעימים ופחות נעימים, יותר כייפיים ופחות כייפיים, גם תסכול והחמצות, וגם אושר וסיפוק.
אנחנו, ההורים, תמיד אתכם כדי לעבור הכל ביחד – מה שבטוח, שבסוף הדרך הזו, לא חשוב מה תהיו או תעשו, וזה ממש לא חייב להיות כמו כל האנשים שהזכרתי, אלא מי תהיו – אנשים טובים ומאושרים, תורמים לחברה, מהווים מקור שמחה לכם ולסביבתכם – ואת כל אלה גם תלמדו בבית ספר, וגם מהחיים... אין דרך אחת נכונה לצעוד בה, וכל שביל שכל אחד מכם ייצור יהיה השביל הנכון בשבילו שהוא רק שלו (או שלה).
אנחנו מאחלים שנה טובה, שנה של התחלות ושל המשכים... ההורים
כתבה וקראה בחג: יעל גרינשטיין מירובסקי