title
title
title
title
title
title
זה קרה לפני 70 שנה...

תחת כותרת זו נפרסם, מידי פעם, אירועים שאירעו באיילת – בשנת תש"ח בה הוכרזה באומות המאוחדות ההחלטה על החלוקה והקמת מדינת ישראל.

(מתוך יומן איילת-השחר מס' 293 מתאריך י"ז כסלו תש"ח 30/11/1947)
כ"ט בנובמבר תש"ח
"עוד עם שחר הגיעה אלינו הידיעה על תוצאות ההצבעה בעצרת האו"מ ומיד הופיעה מודעה על לוח חדר-האוכל. ובבזק עברה מפה לאוזן הבשורה על הקמת המדינה העברית וחלוקת הארץ. בשמחה מהולה בחרדה ובצער על ביתור הארץ, קיבלו חברינו בהתרגשות את תוצאות האו"מ. לחיצת ידיים וברק גיל בעיניים. אשרי הדור אשר זכה למילת קסם של חזון דורות אלפי שנים. זה אחר זה הגיעו מעל גלי האתר הידיעות הרשמיות בלווית מנגינות מזמרת הארץ, אשר הזכירו תקופות של ראשונים, אשר התחילו בסלילת המסילה לבניית העם והארץ.
ילדי בית הספר, בלווית מוריהם, פרצו בשירה והסתדרו באופן ספונטני לתהלוכה, אשר שמה את פעמיה מסביב למשק. חיש הקיפה התהלוכה את ילדי הגנים והגנונים, הורים וחברים בסיסמאות ובשירה הגיעו לרחבה שעל יד חדר האוכל. נערך מפקד ובשירת "התקווה" הונפו הדגלים, דגל הלאום והמעמד, מעל מגדל המים.
החבר גדעון ק. הקריא פרק מ"מגילת היהודים" להרצל והי' ישבעם העלה את פרשת היום – את המאורע ההיסטורי בחיי האומה, אשר מאז חורבן ביתה ויציאתה לגולה זכתה במילת הקסם של מדינה עברית – עם ישראל חי!
תנועת הפועלים, אשר שימשה מנוף חלוצי וידעה לצעוד ולהתגבר ללא רתת על כל המכשולים והפורענויות, תדע גם להתגבר על המכשולים גם בעתיד בתקופת מעבר הרת סכנות זו. בכוחות מלוכדים ובצעדים איתנים יחד נצעדה לבניין מולדת חופשית לנו ולדורות הבאים.
ת ח ז ק נ ה י ד י נ ו !
אחרי שירת ההימנונים התלכד הציבור בהורה סוערת נישאת באור התלהבות והתרגשות ללא גבול".
(זה הנוסח המקורי ללא תיקונים. היומן הזה הוא הוצאה מיוחדת. הוא יצא ביום א' למחרת ההכרזה שהייתה באו"מ במוצאי שבת).

(מתוך יומן איילת-השחר מס' 293 כ"ה כסלו תש"ח 8/12/1947)
הטיול נערך באותו השבוע של ההחלטה על הקמת המדינה ואולי אף באותו היום – כ"ט בנובמבר 1947
טיול של כיתה ה' לבקעת כנרות
אין לך חוויה חזקה מזו הנמחשת במיטב רגלי האדם כאחד, לכן אין טוב בלימוד המולדת מטיול המעלה ומדגיש את עיקרי האיזור עליו לומדים.
כיתה ה' ערכה בשבוע שעבר טיול, למרות חששות הגשם. בו ביום שהיה שבר הענן בטבריה, טפטף הגשם בסביבות אשדות יעקב, אך לא הפריע לנו ביותר.
בטיול זה בלטו היסודות השונים: ראיית שרידי העבר בבקעת כנרות, הכוללת את השטח מכפר נחום בצפון ועד מפעל החשמל בדרום. ראיית חידוש פני הארץ ע"י חלוצי הציונות, שמיעת דברי המפעל מפי הנושאים בו, ראיית המיוחד בנוף שמסביב לכנרת ולאחרונה – הרגשות שונות הקשורות עמו כמו: מי המעיינות החמים, הליכה על פני שטח טופוגרפי השומה מזה שבסביבתנו.
הטיול הוא גם אחד האמצעים העיקריים לבסס את תחושת המולדת אצל ילדינו, שלא תהא סתמית, אלא מבוססת על ידיעה והכרה מקרוב של הבעיות והעניינים השונים.
לדוגמה אביא עניין זה: באפיקים הוסבר לנו כי חלק מיסודות המפעל החדש של בית החרושת הינו רצפה תלויה שעביה 75 ס"מ. דבר זה נעשה כי התברר שמי התהום בעמק הירדן עולים מידי שנה בשנה וישנם כבר שטחים שלא ניתן לעברם. החלה בעמק הירדן לצוף שאלת הניקוז. כדי שבעיה זו לא תפריע בעתיד לבית החרושת, היה צריך להקים רצפה כזו.
לשלושה ימים הראשונים, היה יום יום ומרכזו. ביום הראשון שרידי עתיקות: בית הכנסת בכורזים, כפר נחום, טבחה וגינוסר. ביום השני קניון הירמוך והמעיינות החמים באל-חמה. ביום השלישי מפעלי החלוצים: מפעל המים של המשקים דגניה, בית זרע, אפיקים וכנרת ליד הירמוך ובתי החרושת באשדות ואפיקים. יתר הימים היו מעורבי יסודות: עתיקות, ראשית תנועת העבודה, צורות התיישבות שונות, מפעלים.
התרשמויות נוף היו לנו רבות וערות.. נראה לי כי הן אף נחרתו בזיכרון הילדים. נופו המיוחד של ערוץ הירמוך, המראה של עמק הירדן מאלומות, הנוף המשתרע למרחקים מהר קרני חיטין הנמצא בקרבת הדרך טבריה-נצרת ולבסוף הארבל. היו רגעים של נשימה לרווחה אחרי מאמץ לא קטן, רגעים אשר פגו בהם כל רוגז, כעס וחרון שאירעו לפני כן. הילדים חשו כי למען ההנאה טוב היה המאמץ.
איזור בקעת כנרות הוא מבין איזורי ערש תרבות האדם בעולמנו. בוואדי עמוד נמצאה גולגלתו של האדם הגלילי, הקרו בצורתו לאדם הניאונדרטלי שנמצא באירופה. רבות התחנות באיזור זה, בהן נמצאים כלי יצור וחרס מראשית תרבות האדם. אף אנו נתקלנו בהם בטיול זה. כאן עמדה בתקופה הקדומה העיר בית-ירח ועליה נמצא בית מרחץ רומאי העשוי לפי מתכונת ידועה בכל העולם הרומאי: חדרים שהוסקו בעזרת שטח הדומה להסקה המרכזית בימינו. כאן ראינו את אחת הכנסיות הקדומות ולה רצפת פסיפס (מוזאיקה), המתארת את החי והצומח בים הכנרת, בצורה מאוד אמנותית ויפה. חזינו בשרידי ארמון בית השלטון המוסלמי בחבל ארץ זה במאה ה-8 ולו שרידי רצפת פסיפס נאים מאוד. נשמרו שלוש רצפות ובהן קישוטים בסגנון מוסלמי מהתקופה ההיא ולידן שרידי מסגד שהוא מהראשונים בעולם. ולבסוף ראינו את פועל כפין של אדם בן זמננו, המעביר את יסוד קיומו אל המכונה ותוצרתה. ומעל לכל אלה חפף כל הזמן מזגה ונופה של הכנרת, המושכים את לבך בכל עת. אין ספק שסביבתנו הקרובה הזו יכולה בחלקים שונים להנתן בדרכים קלות להראות לעיני חברי המשק הבוגרים בהזדמנויות שונות. יש בידה להרחיב אופקו של החבר ולגרום הנאה מרובה.
גדעון קלוורי

כך זוכר אחד מילדי כיתה ה', זהר רבינוביץ (בר-נץ היום), את הטיול הזה -