title
title
title
title
title
title
title
גיוסים

היום, במאה ה – 21 , המושג "יוצאים לגיוס" כבר לא אומר כלום לרוב תושבי איילת-השחר.
אולם במאה הקודמת, כשהיינו קיבוץ-קיבוץ, היה הגיוס חוויה של הרבה שבתות, או שעות בוקר מוקדמות וגם שעות של אחר הצהריים.
אני אספר על הגיוסים לקטיף שזיפים ותפוחים, אך היו גם גיוסים מסוג אחר: איסוף חבילות הקש והחציר מהשדות אל המתבנים וגיוסים להוצאת תפוחי-אדמה ואחרים...
בחקלאות תמיד חסרות ידיים עובדות לאיסוף היבול. 
לפני שנים חשבנו שעבודה שכירה זה לא בדיוק "מעשה נאצל" היות והיא גורמת לניצול עובדים. 
היום חל שינוי במחשבתנו. אנו נעזרים בעבודה זמנית, אוספים את היבול בזמן וגם מספקים מקומות עבודה לעובדים זמניים תמורת שכר.
הגיוסים היוו עבודה נוספת של כלל החברים לאחר יום עבודתם הרגיל. אליהם הצטרפו בני הנוער וגם ילדים שהתלוו אל הוריהם.
בוקר שבת. עדיין חושך בחוץ. מכל פינה מגיעות דמויות ונאספות ליד האסם. 
בצידו כבר חונה האוטובוס של אגד, שנוהג בו אחד מחברינו הנהגים. 
גם טרקטור עם עגלה ממתין, שמא לא יספיק המקום למתגייסים. 
ואני מונה את הבאים ולא מאמין... 
הגיעו כבר עשרות חברים ואני כל-כך שמח, כי גם הג'יפים הגיעו ואלה יעזרו בוודאי בהובלת המתגייסים הרבים...
06:00 – יוצאים.
היום קוטפים את האורליאנס במטע החדש, ברחלים.
אין מספיק דליים ותיקי קטיף. גם לא מספיק סולמות. חשבנו שיגיעו 40 – 50 איש ומנינו כ – 100 מתגייסים.
שיירת המיכלים כבר התמלאה והחברים דורשים עוד מיכלים. הדליים מתמלאים במהירות. 
אחד קוטף, שני סוחב את הדלי המלא אל המיכל ובין העצים שמחה מלווה בשיח וגם שיר... והמורל מרקיע שחקים. 
מגיעה שעת ההפסקה. מחלקים ארטיקים, שתייה ומרכז הגיוס זורק מילות עידוד על ההספק הגבוה ועל איכות הקטיף.
ככה עוברות, חולפות להן ארבע שעות של גיוס בבוקר של שבת והספק של 70 מיכלים.
קטפנו היום 30 טון תפוחים!

נכון! זה היה לפני כמה עשורים טובים ואפילו הנצחנו זאת בצילומי מצלמה 8 מ"מ.
היו אלה שעות יפות ומרשימות, שעות שתרמו ליחד החברתי והמאחד.
היו אלו הימים היפים של הקיבוץ וכדאי שנזכור ונזכיר את הדברים הכל-כך ייחודיים שהיו והתאימו לזמנם.