title
title
title
title
title
title
מפגש קבוצת "יונה"

קבוצת יונה
כיצד מארגנים מפגש כיתתי אחרי 50 שנה? 
מחליטים על תאריך חודש וחצי מראש . אוספים את הפלאפונים של כולם  (מבצע לא פשוט). בונים קבוצה. בונים תכנית. 
מעבירים הוראות מדויקות לכל הקבוצה: יום, שעה, תכנית, מה להביא, כסף. והדבר החשוב ביותר - לא לשנות את התאריך. 
יש מספיק זמן לכולם להתארגן סביב התאריך שקבעת ...
במקרה שלנו, מצאנו את היום הכי גשום בשנה, אך היה כייף. תחילה התכנסנו לקפה ועוגה. היה מתוכנן טיול גיפים, אך לבסוף נסענו עם המכוניות שלנו בגלל הגשם. חזרנו לארוחה במועדון, אותה ארגן נבו הרמן. לאחר מכן הסתדרנו לישיבה במעגל וכל אחד סיפר, פחות או יותר, מה עבר עליו ב-50 השנים שלא נפגשנו. היה מאלף!
והנה הברכה שכתבתי  לאירוע המרגש:
ברוכים הבאים למפגש הראשון אחרי 50 שנה בדיוק (1968-2018). הקבוצה התפרקה עם הגיוס לצבא  ואני מקווה שתתאחד מחדש יחד לעוד 50 שנה לפחות .
בשנים אלה איבדנו שני בנים ובת מחברנו , ירון לנדסמן, אורנה ויפתח כרמי. יהי זכרם ברוך!
עד סיום י"ב היינו קבוצה מאוד מגובשת. אחד ארגן את הטיולים הרבים שעשינו, שני את הפעילות הספורטיבית, שלישי את הפעילויות שעדיין אסור לדבר עליהן ורביעי את ערבי התרבות.
ללימודים לא היה לנו כל-כך זמן, חוץ ממספר חרוצים, שהצליחו להיות בקבוצה וגם ללמוד. 
בצבא התגייסנו כולנו ליחידות הכי קרביות שיש, כיוון שלכך הכנו את עצמנו לאורך השנים. בגמר הצבא התחילו להיווצר בקיעים בקרב הקבוצה.
חברים\ות עזבו את הקבוצה לניכר, חלקם לקיבוצים אחרים, חלק למושבים ולערים, אבל אנחנו, הגרעין הקשה, המשכנו להחזיק את המקום היפה שלנו 
עד עצם היום הזה .
לסיכום: מספר החברים האמתיים של אדם הוא לא רב. פה יש לנו את ההזדמנות ליצור חבורה של חברות אמיצה וחזקה .
בואו נעשה זאת, אחרי שנים לא מעטות שלא היינו יחד .
הכוונה - פעם בחצי שנה להיפגש, כל מפגש אצל משפחה אחרת (צריך למהר, כי לא בטוח שנוכל להיפגש לאורך יותר מידי שנים ...) במקומות שונים 
ועם תכניות שונות .
נכון להיום, כולנו פנסיונרים צעירים, או חצי פנסיונרים. לרובנו נכדים, או נכדות ויש לנו את הזמן להכות על חטא ולהתחיל להיפגש מחדש, אם לטיול, או ארוחה טובה, או סתם כוס קפה באמצע הדרך.  
אני מקווה שכולנו נהנים ממפגש מרגש זה ונמשיך במסורת.
רם ששון