title
title
title
title
title
title
title
מטעמים מבית אמא
מטעמי הקיבוץ או מטעמי אמא

על שלושה דברים עמד "מטבח הפינוקים" של אמא שלי:

הדבר הראשון הוא: סלט הפירות.
באיילת היה פרדס אשכוליות שניטע בשנות ה-30, וכל השנים היינו בחורף אוכלים אשכוליות בכמויות. 
ליד כל מטבח, חברים וילדים, היו אשכוליות בארגזים, שאפשר היה לקחת מהם בלי חשבון. 
עד היום איני מסוגל לקנות אשכולית. אשכולית זה כמו לשתות מים מברז. 
וכך, אמא שלי, שחלק די ארוך מחיי עבדה ב"מטבח הזקנים" ומטבח הילדים, חלוצה ישרה כמוה, היתה מביאה מהמטבח תפוז ודבלים וכך היתה עושה לי סלט פירות עסיסי מאשכוליות, תפוז ודבלים חתוכות, ולפעמים גם בננה.

הדבר השני: עוגת טורט
מאז שאני זוכר את עצמי, והאמת שכבר עוד מעט לא אזכור. 
אמא היתה עושה לי עוגת טורט, הפשוטה ביותר, אך אוורירית ונפלאה, וכך צלחתי את כל הצבא, כשבכל יום ראשון הייתי מצוייד ע"י אמא בעוגה. 
ואם הייתי נשאר הרבה זמן בצבא, היתה שולחת לי אמא, בנוסף לחבילות מהקיבוץ, עוגת טורט, עם עוד כמה דברים פשוטים ולא חשובים, כי עובדה היא שרק את העוגה אני זוכר.

והדבר השלישי: דובשניות. 
אמא וזהבה ענבי היו בדרך כלל מתארגנות ביחד לעשות את הדובשניות, שהיו עשויות מקמח, ומבושלות בדבש. 
הסוד היה, כנראה, לבשל בדיוק בחום ובזמן המתאימים את חתיכות הבצק באורך של כ-ס"מ, ס"מ וחצי, שנחתכו מחבלי הבצק ונזרקו ליורה רותחת של דבש, בסיר על גבי פתיליה. 
ואז כאשר הן מתחממות (מלשון חומות), מוציאים אותן ושמים על עלי אשכולית ירוקים וטריים. 
ומי מביא להן את העלים? 
בנה של אמא. 
תפקידי החשוב ביותר בעניין היה: ה"טועם". 
ואם אישרתי את הבישול, סימן שהדובשנית פריכה ונפלאה. וזו הייתה פסגת הטעמים של "פינוקי אמא".

ושלא נשכח את הלאטקעס, שהיו הדבר הנפלא ביותר לפני הדבר המגעיל ביותר – סופגניות.
ואגב, האוכל הגרוע ביותר שאכלתי בחיי, היו חביתות, שהיו עושים בתקופת הצנע מאבקת ביצים, שהיתה משהו מגעיל ברמות.
כ"כ היו מין צנצנות של פסטת דגים איומה, שקראו לה Tea Time .