title
title
title
title
title
title
זה היה לפני 70 שנה (רשימה מס' 7) על מצב האספות בקיבוץ

בראשית אפריל 1948 יצא יומן מס' 301 ובו ריכוז קטעים בנושאים שונים מתוך 300 היומנים הקודמים.
והנה רשימה שנלקחה מתוך יומן שיצא ב-15.11.40 (לפני 78 שנים...) והוכנסה ליומן  מס' 301.

נראה שהרבה לא השתנה מאז אותם הימים...

...מידי שנה נשמעת באספותינו השנתיות נימה אחת המדאיגה אותנו לא במעט: שאלת חוסר השתתפות וערות של חלק גדול מחברי המשק לכל המתהווה בתוכנו.
תופעה זו הולכת ומחמירה משנה לשנה וטרם נמצא הפתרון לה. זכורני בשנים הראשונות של קבוצתנו, עת היינו מתי מספר, היו אספותינו מאורע בחיי הקבוצה. כל סעיף נידון בכובד-ראש, כל ענף במשק נבחן באופן יסודי ומודגש היה המאמץ המשותף לחיפושי דרך לשם התקדמותו. אולם זה היה מסתדר בנקל בזמן שענפי המשק היו מוגבלים והיו בהתחלת התהוותם. אז ידע כל חבר מהנעשה בכל פינה והדיון באספות השנתיות ניתן לכל פרט ופרט, אם כי גם אז נשאו בעול רק מספר חברים מועט. לאחר הגידול המהיר של המשק, הן בשטח החקלאי והן בשטח החברתי, הועמדנו בפני תקלה שלא יכולנו להתגבר עליה והיא: החלשת הערנות. מידי שנה בשנה הלך מספר המשתתפים באספות וקטן. הצעות מהצעות שונות הוצעו במטרה להגביר את שיתוף החברים בענייני המשק אולם לשווא היה העמל. כל מאמץ לא הועיל ומציאות זאת של המשק הפכה לתופעת קבע בתוכנו. נראה כי מצב זה השתרש לא רק במשקנו, אלא גם בגופים קיבוציים אחרים. בקוראי את "צרור המכתבים" של האספות בקיבוצים שונים, הרי ברוב המכריע נשמעת אותה התלונה, שהפכה לתלונת מכאובים כרוניים.
... בטוחני כי גנוזים בתוכנו כוחות פוריים לא קטנים שידעו לרכז ולפעול בשטחים רבים. דרוש רק המאמץ המשותף והרצון ליצור את הגרעין המבוקש, שיפעיל בעבודה את יתר החברים, אולם תנאי ראשון ליצירתו הוא – הקמת משטר חיים קבוע שילווה את הגרעין בפעולתו. ייתכן שיצירת גרעין זה תיתן דחיפה לרבים מחברינו הפסיביים לשאת בחלק של עול העניינים המשותף. באם נצליח בכך – דיינו!                                                                                                                                                                                                                                          ישבעם