title
title
title
title
title
title
כתבה על טקס שיפוץ מגדל המים באתר וואלה
"סמל לראשית ההתיישבות": מגדל המים ההיסטורי ששב לחיים
תושבי קיבוץ איילת השחר חגגו השבוע את סיום שיפוץ המבנה ההיסטורי בשירים וריקודים, לאחר עשרות שנים של הזנחה. המגדל, שהוקם לפני 95 שנה, שימש לא רק כמקור מים לתושבים אלא גם להעברת מסרים בין חברי ארגון "ההגנה" ביישובי אצבע הגליל בתקופת קום המדינה


תגיות: איילת השחר
אלי אשכנזי , כתב בחיפה והעמקים אלי אשכנזי
יום שבת, 17 במרץ 2018, 10:17
                                                          אחרי 95 שנה, מגדל המים המשופץ בקיבוץ איילת השחר (צילום: ג'ף אשנר)
אחרי עשרות שנים של הזנחה חגגו השבוע בקיבוץ איילת השחר את סיום עבודות השימור והשיקום של מגדל המים במקום. קהל רב, צעירים וותיקים, חגגו למרגלות המבנה, זימרו את שיר השומר ורקדו לצלילי "שאבתם מים בששון".
המבנה שהוקם לפני 95 שנה והיה הלב הפועל ומקור החיים של היישוב המבודד, הפך עם השנים לגוש בטון דומם וחסר חשיבות. ששת המתיישבים הראשונים בקיבוץ עלו על הקרקע ב-1915 והתמודדו עם מחסור במים. החיפושים אחר מקור כזה הניבו קילוח דק של מים בוואדי ווגאז (נחל חצור) ששימש את מייסדי הקיבוץ ואת ערביי הכפר השכן "ערב אל-כראד", והיה עילה למריבות ביניהם.


     חגגו את שיקום המגדל בשירים וריקודים. ילדי קיבוץ איילת השחר, השבוע (צילום: ג'ף אשנר)
בשנת 1918 קיבלו המתיישבים חזקה על הקרקע ובשנת 1922 החלו בבניית ישוב הקבע. עם המעבר ליישוב נבנה מגדל המים על ידי קבוצת הפועלים "אחווה" כשמדובר היה בקבוצת פועלים קבלנית קואופרטיבית שפעלה בארץ ישראל באותה תקופה. אל המגדל הוזרמו מים ממשאבה שהונחה על המעיינות המערביים בוואדי הסמוך, מים ששימשו כמי שתייה ליישוב וזרמו מכוח הכבידה לבתי הקיבוץ ולענפי החי שנבנו מסביב לגבעה.
שלום ישראלי, חבר הקיבוץ, סיפר לחוגגים בטקס חנוכת המגדל המשופץ ביום שלישי האחרון כי סביב עמודי מגדל המים נבנה חדר ששימש תחילה כחדר ביטחון ונשקייה ובהמשך כתנור למאפייה שנבנתה יחד עם חדר האוכל הראשון בשנת 1936.
בנוסף, מיקומו של איילת השחר היה חיוני להעברת הודעות של ארגון "ההגנה" בין היישובים באצבע הגליל - מעל הבריכה בקיבוץ הייתה סככה ששימשה עמדת שמירה ואמצעי קשר ביטחוני עם יישובי הגליל שהתבצע על ידי איתות מורס ואורות.


חבר הקיבוץ אבא רבינוביץ' נחשב באיילת השחר כמומחה מורס ואיתות באמצעות אורות. כמו כן, הדריך את בני הנוער כדי שישתתפו במשימה הביטחונית החשובה עם ארגון "ההגנה". בין ההודעות שהועברו ממגדל המים היו גם הידיעות על הגעת עולים בלתי חוקיים שחצו את גבולות סוריה ולבנון לארץ ישראל. תפקידו של אבא רבינוביץ' לא הסתכם בהעברת המידע על בוא המעפילים אלא גם בהברחתם לראש פינה מתחת לאפם של הבריטים. משם היו מועברים העולים במוניות לחיפה והיו נשלחים להשתכן ברחבי הארץ, לרוב בקיבוצים, מושבים ופנימיות נוער.
כיום הנסיעה מאיילת השחר לראש פינה אורכת דקות ספורות, אולם בעבר הברחת העולים ארכה שעות ונחשבה למשימה מורכבת שהתבצעה בהליכה תוך חשש מתמיד שיגלו אותם חיילים בריטים.
הרעיון לשפץ את מגדל המים עלה כבר לפני שש שנים על ידי חברי הקיבוץ - ותיקים וצעירים גם יחד. יגאל מירון, מי שריכז את מיזם השיקום אמר כי הרעיון עלה "עם תחושת שליחות". לדבריו, "החברים ראו זכות גדולה לשפץ מעשה ראשונים".

בטקס החגיגי של חנוכת המגדל המשופץ השתתפו גם השותפים למיזם - אנשי המועצה לשימור אתרים והמועצה האזורית גליל עליון. ראש המועצה האזורית גיורא זלץ אמר כי "לפני 103 שנה באו החלוצים והיום יושבים פה נכדים ונינים. זה לא מובן מאליו". הוא המשיך וציין כי "לכם 'האיילתים' אופי מיוחד, גאה ונחוש, המסייע להוציא מים מהסלע, לעמוד בקושי ובאתגר. נוכחותם בקיבוץ של מבנים מימי הראשית חשובה גם בהיבט החינוכי. יש בה זיכרון ועדות להקמת היישובים הראשונים שפילסו את הדרך לעוד קיבוצים, מושבים וערים בגליל העליון ובלעדיהם לא הייתה התיישבות יהודית חזקה בחלקה הצפוני של הארץ".
עומרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים שתמכה בפרויקט וסייעה להשלמתו, דיבר על העבודה המשותפת עם חברי הקיבוץ: "צוות נפלא של אנשים מלאי אנרגיה ומחויבות לתורת השימור. המגדל הזה הוא לא עוד מגדל אלא סמל חשוב לימי ראשית ההתיישבות העברית בגליל העליון והמחויבות שלנו לאיילת השחר תימשך", הבטיח שלמון.