title
title
title
title
title
title
"עד המדבר" - טיול משק לאזור מצפה רמון


ביום שני ה- 19/3 יצא לדרך טיול המשק השנתי המסורתי או בשמו המפורסם "טיול עובדי המגזר +++...


צוות צעיר ונמרץ השכים קום (5:00 בבוקר) והעמיס את האוטובוס ורכב הליווי (אליו עוד נחזור בהמשך) בכל טוב ובציוד הנדרש ובאיחור קל יצאנו לדרך .


לאחר עצירת קפה ושירותים הכרחית בכביש 6 והתפתלות בפקקיו הבלתי נגמרים הגעתו לתחנה הראשונה : יער שחרייה (יער המלאכים) לא רחוק ממחלף קריית גת שם נפרסה ארוחת בוקר עשירה + קפה ומתוקים ולאחר שעה קלה עלינו חזרה לאוטובוסים לכיוון מדרשת בן גוריון (שדה בוקר) תחילת הטיול . לאחר המתנה קלה והתוודאות למזג האוויר שילווה אותנו בימים הקרובים (חם – חם מאוד) נפגשנו עם המדריך אלן (להלן : אלן הפטפטן...) מלווה בהסבר מפורט מאוד על האיזור ההיסטוריה שלו הקשריו לכתובים והקשרים חיצוניים אחרים , הכל כנראה כדיי למשוך זמן ע"ח דרך לא מעניינת במיוחד, עד ליעדינו הסופי : מצפה רמון . אחרי כמה אטרקציות "לא מפעימות" (ניסיונות חקלאות במדבר , בתי כלא ובה"ד 1) האוטובוס עצר לבסוף ליד חורשה קטנה שבצידה תצפית מדהימה לקירו הדרומי המרשים של מכתש רמון , התרשמנו הצטלמנו ואחרי קפה נוסף המשכנו למצפה למלון (קומץ מטיילים קטן/זעיר ואני ביניהם ...כבוד...עושה את הדרך ברגל לאורך המצוק – מהמם!!)


עיר רפאים – אין דרך אחרת לתאר את מצפה – מקבלת את פניך. מדהים איך מקום שקיבל נוף פלאי שכזה שבוי בכזו עליבות , חוץ ממלון בראשית הנוף המהמם וכמה מטיילות/תיירות שבאו לתפוס את הדרום, רגע לפני שעם ישראל מסתער עליו בפסח – פשוט שממה. אפילו המלון שלנו נראה מבחוץ כמו מבצר עלוב שמישהו עשה לו טובה ולקח עליו חסות , אבל לא אנחנו , איילתים קשוחים וגאים, ניתן לרוחנו ליפול. קצת קפה ועוגיות , בקבוק ערק, או שניים שיצאו משומקום ועוד חיזוקים "שונים" ואנחנו שמחים ועליזים! לאחר שהתקלחנו ואכלנו, פנינו לאטרקציה הבאה – מצפה הכוכבים, אבל היי, רגע, מה פה קורה ??? הפסקת חשמל בכל האזור !!! לאחר שווידאנו שלכל "הלוחמים שלום" יצאנו לדרך למקום שאפילו ווייז לא שמע עליו – כנראה שהמדריך המקומי מדבר כך בלחש, או שלא סיפרו לו שעל 70 איילתים השקט המדברי לא עושה שום רושם ... בכל מקרה, אחרי שגילינו שגם בטלסקופים המרשימים שהוא מחזיק לא רואים כלום (אבל כן – השמיים באמת מרהיבים שם !!) חזרנו למלון וגילנו ש... עדיין אין חשמל. אפילו אווירה רומנטית של נרות ומדבר כבר לא יכלה לעייפות והלכנו לישון... סוף יום ראשון !


שלוש בבוקר השכמה ?? לא , אז מה המהומה ?... אה , חזר החשמל באמת תודה רבה. התעצבנו, כיבינו, חזרנו לישון רק כדיי לגלות שבאור ראשון שגיא וששון כבר מפטפטים ליד החלון... אז קמנו. אין ברירה. עוד רגע כבר עוד ארוחה ולאחריה, ליד המלון שתי טיוליות (עיין ערך יורם דורה, או הצבא, למי שלא מכיר) מחכות להעמיס אותנו ליום טיול לוהט בנחל רמון. יכול להיות שאף אחד לא סיפר להם שהגיל הממוצע בטיול הוא פנסייה ??? (וזה אחרי שאחד האוטובוסים מכונה "צעירים +"). את המבוגרים זה לא הרשים והם מזנקים בקלילות למעלה כולל שמירת מקומות מסורתית, מה שהשאיר מקום פנוי בדיוק לזוגתי, לי ולעוד צעיר אחד(שם שמור במערכת) וככה מטלטלים במשאית משנת טרמפפו בין אבק, שמש ורוח ובין הסבריו הבלתי נשמעים של נחום דוד לבין פינג פונג מוסיקלי בין פנינה בהט לכרמלה בר-נץ (רוב השירים נולדו עוד לפני המשאית...). העברנו יום שכולו חוויה, שפנינה דואגת להזכיר (ובצדק) לטיולית השנייה בכל הזדמנות שאצלנו המורל יותר גבוה!


שוב אנחנו במלון אחה"צ. שוב קפה וכן, שוב קופץ לו הערק החוצה מגובה בחברתו הוודקה (אין מה להגיד – אחרי 100 שנה למדנו לבלות...) ואחרי ארוחת ערב – מופע תרבותי :"להקת הכושיים העבריים", יותר נכון, שלושה עובדי ניקיון שסיימו משמרת "בבראשית" וחיפשו לעשות שעות נוספות..

.

רכז התרבות שלנו התחפש לברמן ומוזג לכולם ממה שנשאר (ונשאר!!), אך הערב מסרב להתרומם. מה יהיה ??? לא הייתה ברירה. נאלצנו לקצר את המופע, להודות ללהקה בנחרצות. את המיקרופון תפסה פנינה (איזה אנרגיות) ולאחריה דודו כהן, הלא הוא דודו מהמטע, בסדרת בדיחות סיפורים וחיקויים וככה ניצל הערב, שמי שבאמת נשאר עד הסוף, זכה לחוויה בלתי נשכחת שעליה... נספר בפעם אחרת! סוף יום שני...


על יום הטיול השלישי אני לא יכול להעיד, מאחר והייתי חלק מצוות החלוץ שיצא מבעוד מועד לארגן את ארוחת הצהריים... אז כבוד ל: עדי רימון, זיו חי ויאיר בהט, צוות רכב הליווי המקורי, מחוזקים באלון אדרת לצורך הסדר והמשמעת ובעבדכם, בשביל המידע והתיעוד. אלה יוצאים, על הבוקר, מצויידים בכרטיס אשראי של המשק (ושלא תחשבו שלא היו לנו רעיונות...) מודה שקצת עליזים מדיי, יחסית לשעה, לאיטליז לא ידוע בבאר שבע, כי הרי אי אפשר טיול קיבוץ בלי ארוחת קיבוץ!!! אחרי התגברות על מכשולים (לטענת אלון, לא גבוהים) הבשר והצ'יפס בידינו ואנו בדרך ליער ליד קיבוץ דביר, בדיוק בזמן, בכדי שיגיעו החלוצים עייפים מהטיול, ריח המנגל כבר יביא אותם לנקודה. לכל אחד בחמישייה תפקיד משלו (לא נפרט), אבל שורה תחתונה – עמדנו במשימה ולמרות חששם (המסורתי, יש לומר) של החברים להישאר רעבים, כולם יצאו שבעים ומרוצים ואת הגושפנקא הסופית להצלחה נותן "מעגל רוח" של 70 משתתפים! ממש חשמל באוויר, מרגישים את הסוף. עולים אל האוטובוס – שוב כביש 6 לא מתעלה. פקקים בלתי נגמרים ועד עצירת הפיפי המיוחלת, הם רק המבוא לתקלה שעוד מתדפקת בדלת... עשר דקות אחרי ההפסקה, רעש לא ברור נשמע מירכתי האוטובוס. אין ברירה! עוצרים בצד לבדוק בשוליים של כביש 6 . שמחה גדולה זה לא... ירדנו כולם מהאוטובוס ולאחר מספר דקות ובירורים,  יש אישור להמשיך לאט לכיוון ואדי ערה ואחר עוד דקות מספר, ממש בפאתי איזה כפר, מחכה לנו "מזרח תיכון חדש" ...


את פנינו מקבלים בסבר פנים יפות, מציעים קפה, שירותים וכיסאות ועוד לפני שהאספרסו נגמר, מגיח לידינו אוטובוס חליפי מהודר! אור ואיריס כבר חוגגים את השלום ורק בני שלנו מסכן... צ'יק וצ'ק העברנו הציוד, הודינו על העזרה והכיבוד ואחרי שעה קלה הגענו לשער האיילה... כוח לצעוק "איילתים", או "כיפאק היי" לא נשאר, אבל אני בטוח שכל מי שהיה שותף יצא מאושר בטיול 

מאוד מוצלח, על סף הבלתי נשכח !!!


תודות : שלמה כרגיל על הרעיון והיוזמה !! שובל (טיול ראשון) מחוזקת מאוד בסיגל על הלוגיסטיקה העצומה, רכב הליווי, שהוזכר כבר קודם, בטיול פשוט מזהיר. אלון שהצטרף בזמן בכדיי שלא ניפול, בני דורה הנהג הגדול , קיזי שתיפקד כחובש לכל דבר (וגם ניצח על מעגל הרוח) ולכל מי שטרח ועזר.

היה גדול !!!


השתתף, ראה, רשם ונהנה וגם עזר קצת...

עוזי הרמן


תוספת קטנה לתכני היום השלישי:

צוות הלוגיסטיקה יצא להכין את "ארוחת השחיתות" ביער דבירייה, אבל הטיול המשיך את דרכו בצעידה נעימה ומלאת חוויות ב"הר רמון". נופים, צמחייה צבעונית, אווירה ומורל גבוה, הליכה של כיף במזג אוויר נהדר - יותר מזה לא צריך, בכדי לסגור טיול נופים מדהים בדרום הרחוק!


לאלבום תמונות מהטיול בעיקר נופים- לחצו כאן 

אלבום תמונות מהטיול - בעיקר אנשים