title
title
title
title
title
title
זה נכתב לפני 70 שנה (רשימה מס' 9) רחשי שומר

זה נכתב לפני 70 שנה 9 / רחשי שומר
מתוך יומן איילת-השחר מס' 303 9.4.1948

רחשי שומר
ואחר הרוח רעש לא ברעש ד'
ואחר הרעש אש לא באש ד',
ואחר האש קול דממה דקה.
(מלכים א' י"ט)

יש והדממה הדקה לוחשת רזים, מרכזת אונים, המחרישים את רעש הדמים.
הדממה מאפשרת את ההסתכלות החדה בתאי הנסתרים שבטבע. מי שחדר לעמקי הטמירים,
כבש את החיים.
הלילה – מלכת הדומייה.
ריחות פריחה ולבלוב עולים באוויר. הצמחים, שאיחרו השנה במועד הופעתם, מתרוממים בצעדי און מהר וגבע – ממלאים תפקידם ומתים.
הירח – רק אחרי חצות, התרומם ויצא ממצולות האי-סוף -מפלס בחיפזון דרכו ברקיע, כאילו אומר הוא לגמור את סיורו הלילי בטרם בוא השחר.
כפעם בפעם גולש כוכב במהירות החץ מן השמים ונעלם.
צינה אוחזת את השומרים בעמדות.
הקור דוקר בחודי האצבעות. מהלכים הם אילך ואילך לאורך קווי הרמה ומחממים כפות רגליהם הקפואות.
מרחוק – מן הנקודות העבריות – רומזת ומעודדת שרשרת האור. כחומה היא נמשכת לרוחב החולה, והאורות – כאשים רוטטות, כלהבות קדושות.
בלי הרף משברים הרמזורים את גלי החושך ומגלים את מזימות האויב.
והאשים מסמלים את רוח התרבות בחשכת העולם הסובב אותם – עולם רדום אשר טרם קם לקבל את היד הנשלחת לאור.
עולם של חיות בראשית!
טוב לי, כי בחיק הדומייה השולטת סביבי, אין מורא ופחד. אני מלא ביטחון. כל סלע בגבעה, כל רגב בבקעה, לוחשים סודות ומספרים על כוח עמנו בעבר, מזכירים קשרינו עם הדורות הקודמים.
הנני קולט לתוכי את הדי השיר הגדול – שירה של דבורה הנביאה – כמשק רוח קל הוא מגיע אלי מגבעת חצור, אשר ממול לעמדתי.
יודע הנני, כי בזכות שירה זו, בזכות אגדות נפלאות אלה, בזכות עברו של עמנו – חי אני כעת. זה מחזק את רוחי, זה נותן לי סעד בימי המצוקה אשר באו עלינו.
ברוך יהיה גם יום בעמלו, ברוך יהיה גם לילה בדממתו.
                                                                                                                                                                           חיים חצורי