title
title
title
title
title
title
title
על שמחה זיו והכרם
אליהו בן טובים

שמחה היה הכורם של הקבוץ ובתחום זה, אחד מן המומחים החשובים בארץ. 
הוא דרש שעוד לפני הפעלת המזמרה, יטעם כל בוצר עינב מכל אשכול, כדי שאכן, נבצור אשכולות בשלים. 
הוא הסביר כי שלא כמו בעגבנייה למשל, או בפירות שונים, אין הבחלה של הפרי לאחר הבציר והטעם אינו משתפר, ואם בצרת בוסר, כך זה יגיע לשוק.
בהיותנו בגיל 13 עד 17 היו מעירים אותנו בעת הבציר בסביבות ארבע בבוקר.
אני זוכר בוקר אחד שעמדנו במצב-רוח של נים ולא נים, ישי ואני, עד שהתארגנו בשטח. 
התפעלנו מקרני השמש ממש לפני הזריחה, ודברנו על התיאום המופלא של המנגינה שהלחין יהודה שרת לשירה של רחל, "לא שרתי לך ארצי", כשלפתע הופיע שמחה כרוח סערה והכניס אותנו עם מזמרות וארגזים לשורות הגפנים וקדימה לעבודה! 
ולא שכח את אמירתו הנצחית: "תיטום, תיטום מה שבוצרת" היינו, תטעם מה שבצרת. 
כמובן, היינו מודעים להסבר מדוע. 
אלא מה, לאחר כמה זמן, הבוצר מאבד את חוש הטעם ושוב אינו יודע אם חמוץ הענב, אם מתוק. 
והנה בוקר אחד בא אלי שמחה ואומר בכעס : "תיטום מה שבוצרת יולד איבאנוביץ'". 
נבהלתי ואמרתי שכבר איבדתי את הטעם, ואז הוא הראה לי את הגוון השקוף קמעא של הענב הבשל לעומת הגוון הירוק, היותר אחיד של עינב הבוסר. 
לאחר מכן שאלתי אותו, שמחה, מי זה יולד איבאנוביץ'? 
ואז לפתע חזר לקשיחותו ואמר: יולד איבנוביץ' זה יולד איבנוביץ'. יולד איבנוביץ'!"