title
title
title
title
title
title
title
גיל מוזס והוראת האמנות

גיל מוזס העריך שכבר לא יצא ממני פיקאסו...
במשך שנות הוראת האמנות, העביר לנו גיל מוזס סריות של שיקופיות מעולות המותאמות לנושאי השעורים. 
היו ילדים שנרדמו בשעורים והיו שממש רותקו . 
כיום במבט לאחור, אני משוכנע שגיל חשף לפני את עולמות תרבות הציור, הפיסול והבניה באופן מושלם, שמאד תאם את יכולת הקליטה שלי אז, עורר את סקרנותי בתחומים אלה והקנה לי בסיס וכלים להמשך התפתחותי.
באותם ימים רחוקים של אמצע שנות ה-50 במאה העשרים, קיים גיל גם חוג ערב לציור. 
בקשתי להצטרף לחוג והתקבלתי. 
היתה לי רק בעיה אחת, העדר כשרון ציור. 
ואכן, לקראת סוף השנה, בא אלי גיל בשקט ואמר לי: אני חושב שפיקאסו כבר לא יצא ממך. 
אמרתי לו: שמע נא גיל, אני חושש שגם גיל מוזס כבר לא ייצא ממני, אבל אני כל כך נהנה מן האוירה השקטה כאן. כל אחד עסוק ברצינות בעבודתו ואתה בא ומסייע בעצותיך בסבלנות ובשקט. אתה מבין, אלה בדיוק הדברים שחסרים לי. אנא ממך, תן לי להשתתף בחוג גם בשנה הבאה, למרות שלא אהיה צייר. 
גיל מיד הסכים. 
במשך הזמן למדתי להתבונן בתמונות, בפיסול ובארכיטקטורה ולפתוח את הערוץ בעיקר להאזנה למוזיקה קלאסית, וכך להנות מן האמנויות ולשאוב מהן המון השראה. 
רק כעת אני מודה לגיל על כך.