title
title
title
title
title
title
חזון החזרת החי-בר לחיים פעילים

לפני יותר מעשור הייתה בקיבוץ איילת-השחר פינת בעלי חיים ובה צבאים, יעלים ברבורים ועופות שונים. 
השטח השתרע על פני 5 דונם ואיפשר מקום ומרחב לחיות, שהסתובבו חופשיות בכל המרחב.
המקום נמצא על תוואי נחל חצור הזורם לצד הקיבוץ ויוצר פינות חמד קסומות לאורכו.

ברצוני לחדש ולעורר את המקום הנפלא הזה ולהקים מחדש פינת חי  בתחומו.
  • פינת ליטוף טיפולית, שתכלול כלוב ארנבים, שרקנים, אוגרים וכד'.
  • חיות בר כגון: יעלים, צבאים, איילים, ברבורים עופות וכו'.
  • מתקני משחק לילדים המיוצרים מחומרים ממוחזרים.
  • פינות ישיבה להורים ושביליי טיולים קצרים במקום.
  • שיקום המעיינות מסביב הוואדי עצמו.
המקום ישרת חברים, תושבי הקיבוץ וילדים עם אפשרות לפתוח אותו לאזור כולו.
אני מאמינה שפרוייקט הומני זה נכון ומדויק דווקא למקום הזה באיילת-השחר - מקום עם נוסטלגיה וחיים פעילים בעבר.
המקום יפתח שעריו ויקבל לחיקו ילדים ומבוגרים וכל מי שחפץ ביופי, טבע ושלווה

שלבי הקמה וביצוע מעשי של החזון שמתחיל לקרום עור וגידים
שלב א'
  • הקמת כלוב לחיות הקטנות - פינת ליטוף.
  • שיקום והתקנת מתקני משחקים לילדים.
  • תיקון הגדר, נקיון המקום, הכנת השטח להבאת חיות גדולות, עופות וכד', המתאימים למקום וליכולת.
  • הכנת מידע ארכיוני על הוואדי, בית המשאבה, תמונות וסיפורים.
  • הכנה והכשרת גישה למעיינות ולפינות החמד.
  • שיפוץ האנדרטה לזכר הבנים שנפלו.
  • שיפוץ אזור הסכר (מאגר קטן) והכשרת שביל ואפשרות גישה למקום.
עד כאן החזון ותוכנית ראשונית למימושו.
ומכאן - 
קריאה למתנדבים שיושיטו יד עם המון רצון טוב להקמתו, ונתינת חיים מחודשים לחי-בר ששימח את כולנו בעבר.

 כתבה ופועלת למימוש החזון:  חנה קחטן


עשר שנים עברו  ועדיין ממשיכים לחלום... ואולי, אולי משהו יתחיל לנוע?


(הנה מה שנכתב ביומן מס' 1639 18/7/2008)

 מי יצילנו מחידלון / החי-בר כאן ועכשו


 

מישהו מתאר את איילת-השחר בלי פינת החי?

לאן יטיילו הסבים והסבתות עם נכדיהם?

כיצד ידעו התינוקות מה זה תוכי, טווס, יחמור או איילה?

 

פשוט: יקפצו לגן-החיות הקרוב: ת"א, ירושלים?

אולי לפינות החי של קיבוצי הסביבה, אם יש.

 

אז, מה עושים ? ע-ו-ש-י- ם !!!!!

 

לא מחפשים מישהו שעו לא נולד, או עסוק בפרנסה.

לא השכן ממול, גם לא השכנה משמאל,

אף לא המכר משכונת הקטמונים וגם לא מהר חומה.

 

אני, אתה ואת. כולנו נתגייס, נפשיל שרוולים.

ניצור קבוצת עבודה, שתהייה פעילה כל השנה.

נקבל הדרכה, נשמור ונטפח יחד את המקום הנפלא הזה.

 אני (לא מישהו) מוכנה לקבל על עצמי את המשימה ולרכז את הצוות.


מזמינה בזה את כל שוחרי הטבע ואוהבי פינת חמד זו:

את אלה שפינה זו חשובה להם ולילדיהם הפעוטים.

מזמינה את ציבור הגימלאים להירתם למשימה.

לתרום מהזמן – נראה לעצמנו ש"אין דבר העומד בפני הרצון".

 

"מי הכין לנו פינת גג, גדר לגן, לכרם סייג.

מי טרח ומי דאג"? (אנחנו האיילתים ועכשיו).

לכבוד הפינה, לכבוד החי.

הו, למי תודה? הו, למי ברכה?

לעבודה ולמלאכה".

       (סליחה מביאליק על השינוי במילים)

                                         רחל לביא