title
title
title
title
title
title
איילת - דרך חיים
(פורסם ביומן חגיגי שיצא לכבוד חג ה-90 של הקיבוץ)

הדרך שלי לוקחת אותי הרחק מכאן.
אינני יודעת אם יהיו בה שדות מוריקים מאופק ועד בכלל
אינני יודעת אם חצבים יעלו בה בסתיו
ואם את ריח הגשם באדמה לנשום אוכל. 
עומדת בך עכשיו. חזרתי אחרי שנתיים 
רוצה לנשום אותך בשקט עכשיו
רוצה לראות מה השתנה בך בינתיים.
אינני יודעת דבר
על פרחים, על אהבה, על חורף קר
אך יודעת אני, יהיה שם אוויר
שאפשר לנשום עמוק
יודעת אני שמוכרח שיהיה זה מקום רחוק.
איילת השחר, ככה היית לי
סימנת לי נקודת מוצא
ראשית בוקר
ראשית לידה
ראשית חוכמה
מיום לים מתפרדים הקשרים
ואלף אלפי מיתרים
מנגנים את נעימת הפרידה.
אל תאמרו שבגדתי, שהייתי כפויית טובה.
אולי אינכם יודעים, אך אני נקרעת,
במסע הארוך אל הדרך שלי.
אל תשאלו אם אהבתי, אם אני מרגישה לכודה
אולי אפשר לקרוא לזה - אהבה
אני מוכרחה לדעת אם אינני טועה ומה אני מפסידה
אם מעברו השני של עולם, מכיוונה ההפוך של הדרך,
אהיה יותר רגועה, עולמי הקטן, הנפלא, המוגן כל-כך ופורח,
אני עולה בעשן...עזבתי אותך לשנתיים איילת,

את יודעת, ככה זה
מגיל 18 עד 20
תשוקת הדרכים קודחת בי
אני שומעת איך קולות קוראים
בואי אל דרך החיים.
ועומדת בך עכשיו
רוצה לנשום אותך שנה בשקט
אם את לי דרך חיים
רוצה לראות מה יש לך להציע
לילדים שמשתנים.
לאן אני הולכת?
אינני יודעת. אולי משום כך.
אני הולכת על-מנת שלא לדעת
להניח לעולמי המסודר להתפורר מעצמו למיליון רסיסים
לעוף, לנשום, לגעת
ואז לבחור בעצמי את דרכי.