title
title
title
title
title
title
מונדיאל - שנת 1994 / משהו להיזכר בו

איילת-השחר – פינת הנוסטלגיה

זהו הפוסט הראשון בסדרת רשימות נוסטלגיה מקיבוץ איילת השחר בשנים 1993 - 1994. חלק מהכתבות התפרסמו (אם אפשר לקרוא לזה כך) ביומן, או המקומון, של הקיבוץ וחלקן במקומות אחרים.

רוב החומר שיועלה כאן נכתב על ידי, וחלקו הקטן בידי יוסי בן-דוד (זוכרים?) במסגרת הפינה הסאטירית-משהו הקבועה שלנו ביומן, שנקראה "MOISHE'S", בתת-הפינה "שיהיו בעיות 2 וחצי", כפארפרזה למדור של ברל'ה צפרוני.

הכתבה הבאה התפרסמה ביומן של קיץ 94' ונכתבה "תחת אש" בזמן משחק גמר המונדיאל ברזיל - איטליה. היא חתומה "חצי זוכמיר" מכיוון שיוסי לא היה שותף לכתיבה ביומן זה:


הכתבה המקורית בעיתון דה מרקר - כאן


שיהיו בעיות 2 וחצי

ערב יום ראשון, השעה 22:30.

קהל גדול מאכלס הערב את "טריבונת החוליגאנים" - מול הרכבת של אור, זיו, יניב וסיון - בציפייה למשחק הגמר בין ברזיל לאיטליה.

ההרכב: מחנה האיטלקים קטן (תומר, ליאור, אלון ויואש - מנפגעי מאראדונה - כתגבור).

כל השאר אוהדי ברזיל, כולל שני כלבים (זלדה וצ'רלי) וזוג צרפתים לא מזוהים. סה"כ כ-30 שורפי ספסלים צעקניים וספוגי בירה.

היריבות בין שני המחנות, שהחלה כבר לפני המשחק, גוברת עם שריקת הפתיחה.

החמצה ראשונה של רומאריו בדקה העשירית מקפיצה את החבר'ה ומכניסה את אורחי הטריבונה, ואני ביניהם, לכוננות ספיגת בקבוקים ריקים, שמתעופפים (מעט) מעלינו.

 

בשעות הרגיעה הרבות מדי של המשחק צמא-השערים, אני מאתר בקלות רבה את הנפשות הפועלות הבולטות בטריבונה:

האחים גז ואור שרועים על המזרנים לפני המסך, ומהווים את מקור הרעש העיקרי (בכל איזור הצפון); ביציע החשובים בולטים: יוסי ב', שחיפושיו המתמידים אחר כלבתו האהובה זלדה שוברים את המתח בעקביות; דודו כהן, מנפגעי הולנד, שבא להטביע את צרות קבוצתו האומללה בהמולה הכללית; תומר מ', עמוד התווך של הטריבונה, מחזיק קצר את המופרעים למרות היותו במיעוט מוחץ; כמו כן גיל ארז, בהופעה נדירה במקומותינו, למרות שנבחרת אנגליה אף לא עמדה בתור לרכישת כרטיסי טיסה לארה"ב...

בחזרה למשחק: החמצה נוספת, הפעם של בבטו, בהתקפה מרהיבה עם רומאריו. הקהל חושב למוטט את היציע, אך למזלנו קיר האבן הרעוע עומד בפרץ.

להלן התקפה ברזילאית אופיינית:

אלון (קורא להגנה האיטלקית): "מי ברגל?"

תומר: "מי בראש?"

גז: "הנה הגול!!!"

אור: "נו, נו, נו !!!"

יוסי: "איפה זלדה?"

והתקפה איטלקית:

יאיר ב' (מפנה את הראש): "לא מסוגל לראות את זה..."

המחנה איטלקי מתחמם: "לך, לך, נו, נו, נו..."

והחמצה נוראית של באג'יו מרגיעה את כולם:

"איפה זלדה??"

 

מחצית שנייה - עדיין 0:0

 רענן מגלה תכונות של עיתונאי אמיתי, ועובד תחת לחץ ואש בקבוקים כדי לתפוס סקופ במלחמת הוידאו: תגובה ספונטאנית של קהל מופרע למפנה במשחק (לשוא).

לקראת סיום המשחק המתח עולה לשיאים חדשים:

"איפה זלדה??"

"מי ברגל??"

"נו, די עם זה כבר - טוב, מי בראש??"

"אוי, אני לא יכול לראות את זה..."

המשחק נגמר - עדיין 0:0

החבר'ה קוראים "בושה" לעבר המחנה האיטלקי המעודד, ומאשימים אותם בבונקר. בינתיים, לפני ההארכה, מספרים לי על היריבות בינם לבין "הפרלמנט של חומי" ברסקו ב':

מתברר שכבר פעמיים קרה שעקב השעה המאוחרת בפרלמנט הנ"ל, הופסקה הצפייה לפני תום המשחק (!!!)- כולל המשחק על המקומות שלישי ורביעי. זה נחשב כאן, בטריבונה, למעשה שלא ייעשה. בקיצור, זלזול של החבר'ה המקצוענים במבוגרים החובבניים...

 

הארכה:

רק נזכיר בקצרה את ההחמצות המרובות של ברזיל, ואת הבונקר של איטליה. מה שבטוח - אין גולים.

לפני סיום ההארכה ולקראת בעיטות העונשין, משתנה המורל מקצה אל קצה: עכשיו ברזיל הופכת להיות ה"אנדר-דוג" במשחק. חיל ורעדה במחנה הברזילאי.

פנדלים - המתח בשיאו:

פנדל ראשון לאיטליה - בחוץ!

פנדל שני לברזיל - בחוץ!

     (המתח עולה לשיאים חדשים)

פנדל שלישי לאיטליה - בפנים.

פנדל רביעי לברזיל - בפנים.

    (שוויון)

פנדל חמישי לאיטליה - בפנים.

("זלדה, מספיק!!")

פנדל שישי לברזיל - בפנים.

פנדל שביעי לאיטליה - השוער הברזילאי עצר!

    (קריאות השמחה מחרישות אזניים)

פנדל שמיני לברזיל - בפנים.

פנדל תשיעי ו ג ו ר ל י  לאיטליה. באג'יו ניגש לבעוט:

הכדור בחוץ!!! לא יאמן!!!

ברזיל אלופת העולם!!!

גבע נאבק באוהדי ברזיל המשולהבים, המנסים לנפץ כל דבר שביר שנראה בסביבה. בקבוקים עפים לכל עבר. אוחז עט זה נאלץ לפרוש לפני שיינזק בעצמו. רומאריו וחבריו כבר יסתדרו בלעדי בהנפת הגביע.

                                                חצי זוכמיר (ינון קחטן)