title
title
title
title
title
title
מונדיאל 2018 / חוויות מהצפייה בבית
כמה מילים לסיכום החודש המופלא הזה...

הטורניר העולמי התחיל בדשדוש קל, אך אט, אט, החל לתפוס קצבו וכמעט כל משחק הביא עימו מתח, התרגשות, גולים יפים ומלא הפתעות...
נפגשנו במתחם הפטאנק ערב, ערב באווירה, שרק מי שהגיע, יכול להבין ולספר מה, באמת, היה שם.
וכך, כמו שהמונדיאל תפס קצב, ככה גם אנחנו וגם כמויות האנשים שהגיעו...
בערב השיא היו בסביבות ה- 150-170 איש. ילדים, נוער, צעירים, מבוגרים ואפילו כמה נשים (בשאיפה שבמונדיאל הבא יגדל מספרן...)
חתמנו את המונדיאל במועדון, שם ראינו את ההצגה הגדולה של צרפת וקרואטיה. 
קרוב ל-100 איש ("מעטים" - מפאת השעה המוקדמת) "השתתפו" במשחק הגמר.
חילקנו בינינו גביעים למצטיינים שלנו במשך החודש המרתק הזה וחזרנו הביתה מבסוטים ו"מלאים"  בזרי שושנים אדומות, 
אותם הענקנו לאהובותינו שנשארו בבית, והיו צריכות לראות את כל המשחקים, או לא לראות אותנו...
נתראה בעוד ארבע שנים, בתקווה שכל מי שלא הגיע השנה, אולי יגיע בפעם הבאה... 
ואולי, בטעות, נראה גם את נבחרת ישראל באבו-דאבי.
חווה, התרגש, צעק וסיכם: אור צפרוני