title
title
title
title
title
title
השריפות בעוטף עזה
במסגרת התנדבות של תושבי הצפון לעזרתם של תושבי עוטף עזה, יצא לדרום נבו הרמן ולפניכם רשמיו:


השריפות בעוטף עזה

 

בסוף השבוע האחרון ירדנו שלושה עובדי מועצה לאזור עזה.

מוטי שי, עופר סיוון ואני.

הרעיון היה של קב"ט מועצת אשכול, שרצה לתת מעט מנוחה לאחד מצוותיו, ועל הדרך להראות סולידריות והזדהות עם חקלאי ותושבי העוטף .

ירדנו מצויידים בגרר כיבוי וציוד נוסף, שיעזור בכיבוי השריפות.

מועצה זו מתפרסת מבארי בצפון ועד כרם שלום בדרום. משולש הגבולות עזה מיצרים וישראל. ציר פילדלפי.

כמות השטחים החקלאים והחורשות השרופות היא מדהימה בהיקפה, וזה לאחר שלושה חודשי הצתות, ע'י עפיפונים ובלונים.

שיטת הפעלת כוחות הכיבוי היא להגיע למוקד הדליקה מהר ככל הניתן, ועם כוח כיבוי כזה, שיוכל לתת מענה מהיר, על מנת למזער נזקים, לתפוס את השריפות הקטנות, ולנסות להתגבר עליהן בעזרת ציוד פשוט, ולקבל את עזרת כוחות הכיבוי היכן שזה לא צולח. פועלים בשטח כוחות כיבוי, ובנוסף אליהם אנשי קק'ל, אנשי רשות שמורות הטבע, חיילים עם מחבטים, שמוסעים למוקדי השריפה ע'י ג"יפים אזרחים, שופלים אזרחיים וצבאיים. רכזי הביטחון של ישובי המועצה וחקלאים שרצים ללא הפסקה, עם כלים שעוזרים בעיקר לבודד את מוקדי האש. 

הגיזרה כולה מרושתת בתצפיתנים. מאות אנשים שעוסקים במעקב אחרי עפיפונים וריצה לכיוון המשוער של נחיתתם.

זה מטורף לראות את כל אלה רצים אחרי אמצעי כל כך פשוט.

עם תחילת הרוח בשעות הצהריים הם מתחילים להגיע, עפיפונים ובלונים, בקבוצות וביחידים. בפיזור על כלל השטח. חלקם נוחתים בשטחים שכבר נשרפו, חלקם עוברים למצריים, וחלק לא קטן פשוט מדליק שריפות על פני שטחי הישובים.

ככה כל יום במשך כמה שעות ברצף. ריצה של הכוחות ממוקד למוקד.

ובתוך כל זה לנסות לנהל שיגרה חקלאית.

לנו, שבאנו כאורחים, ועזרנו בכיבוי של תשע שריפות, חלקן בשישי ורובן בשבת, היה לא פשוט.   לחשוב שתושבי העוטף רצים כך כבר שלושה חודשים, עם הצלחה חלקית מאוד, אך בעקשנות גדולה, לשמור ולשמר את מה שעדיין לא נישרף, זה מרשים מאוד. מירב השטח מוחזק ע'י שותפויות גד"ש ענקיות של קיבוצי העוטף, שמגדלות בעיקר תפוחי אדמה. רוב השטחים צמודי הגדר הם שיטחי בעל המבוססים על גידול חיטה לגרעינים. 

מעניין האם יעשו מחשבה מחדש בנושא גידול זה עקב אינתיפאדת העפיפונים.

למרות שהיינו צוות קטן, והיו מסתדרים  כנראה גם ללא עזרתנו, אנשי המקום, שמריחים עשן כבר שלושה חודשים - שמחו מאוד לבואנו.