title
title
title
title
title
title
תובנות לגבי חשיבות הדבורה / גאולה לפיד
דברים שנאמרו בפתיחה של תערוכת הדבורה מאיה 

לא נפתח פה את השאלה מי קדם למי על הגלובוס, אנחנו או הדבורים, אבל יש עדויות רבות משחר ההיסטוריה האנושית על שיתוף פעולה פורה ומבורך בינינו לבינן. 
גם בספר הספרים שלנו יש לדבורה מעמד מכובד. לכל מיני גיבורים וחכמים היה איתה מפגש מעניין. 
למשל. שמשון הגיבור כבר גילה את חוק הטבע, שמהאוכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק, אבל היות ולא ידע לשמור סוד הוא הסתבך עם הפלישתים ועד היום אנחנו תקועים איתם...
שלמה החכם מכל אדם, שידע שפת חיות ועופות, מספרת עליו האגדה שבתוך השנ"צ בגינה המלכותית, הוא נעקץ באפו ע"י דבורה חצופה ושובבה. 
בנאום ההגנה שלה היא התנצלה והסבירה שאפו של המלך נראה לה כמו פרח וריחו – שושנים והוסיפה ואמרה שאולי ביום מן הימים היא תחזיר לו טובה. 
זה כל כך הצחיק אותו, שהוא שיחרר אותה בלי עונש. 
לימים באה מלכת שבא לבקרו ואיתגרה אותו בחידות. בין היתר הציגה לו שני זרי פרחים האחד חי והשני – מלאכותי. וביקשה אותו להצביע על החי. 
המלך הנבוך בהה לעבר החלון הפתוח, אולי משם יבוא עזרו ואכן, דבורה שובבה עפה ונכנסה והתיישבה על הזר החי. והצילה את המלך החכם...
שיתוף פעולה, כבר אמרנו. אולי בגלל זה חזלינו במדרש תנחומא קבעו – "לא מדובשך ולא מעוקצך". 
 ואילו נעמי שמר אמרה בהפוך על הפוך – "על הדבש ועל העוקץ. על המר והמתוק", היא הבינה שבחיים דבש ועוקץ הולכים ביחד ומי שרוצה ליהנות מתוצרת הכוורת לפעמים נעקץ.
עכשיו, תקשיבו היטב, בנות, בכוורת אין מלך, יש מלכה. ותחשבו על כך ממלכת אנגליה וגם הולנד יוכלו, יש להניח, בבוא הזמן להמשיך לתפקד גם בלי המלכה, אבל בכוורת אפילו יום אחד לא יוכלו לתפקד בלי המלכה. 
זה יהיה סוף הכוורת וכשיוצא נחיל דבורים להתנחלות חדשה, מי מוביל? הזכר אלפא? לא. הדבורה מאיה. 
ובכלל הנשים מנהלות שם את העניינים. שם הכירו הרבה לפנינו מי יותר שווה...
אז לא פלא שההתנהלות החברתית של הדבורים עוררה ועדיין מעוררת את התפעלותם של חוקרים מכל תחומי הדעת, חוקרי טבע, פילוסופים אנתרופולוגים ואפילו חוקרי מוח
היא הייתה מקור השראה למשוררים, כמו טשרניחובסקי שלנו, שכתב עליהן פואמה של אהבה בשם עמא דדהבא (עם הזהב) וכן, רבים וטובים נשבו בקיסמן של הדבורים. והיום מרחף צל כבד ומאיים על המשך קיומן.
אגב – הכוורת העתיקה בעולם נמצאה בחורבות תל רחוב בעמק בית שאן והתקיימה כנראה במאה העשירית לפני הספירה. היו בה קרוב ל 200 כדי חרס בהן פעלו כמליון דבורים עמלות... 
והיום ,אולי שוב מציון תצא תורה, כי בתוך הספור הקשה של העלמות הדבורים והתגייסות עולמית להצלתן ובכך להצלת העולם מאיום אקולוגי – יש בשורה בכך שישראל היא כנראה, מעצמת מחקר בתחום הדבורים.
כמו שאמרנו ,אולי גם הפעם – מציון תצא תורה.
גאולה לפיד