title
title
title
title
title
title
אתר תאנים - סוף עצוב
אתר ההטמנה לפסולת - אתר תאנים - סיפור עם סוף עצוב

במהלך שנות ה-70 של המאה הקודמת יזמה והקימה מנהלת הכינרת (גוף ביצועי של רשות המים, שתפקידו היה להגן על מי הכינרת מזיהום), אתר לקליטת והטמנה של פסולת מיישובים ועסקים במרחב. תפקידו של האתר היה להחליף את המזבלות והבורות המקומיים, שבהן נשרפה ונקברה פסולת בתנאים קשים תוך גרימת נזק לקרקע, למי תהום, ובעיקר לבריאות התושבים. האתר הוקם על שכבת קרקע חווארית, מתוך מחשבה שקרקע זו תמנע תנועה של מזהמים מהפסולת למורד העמק ולכינרת.
בשנות ה-90 הוקם על בסיס האתר הישן אתר חדש לחלוטין, הבנוי בטכניקות מערביות מתקדמות, למניעה מוחלטת של זיהום הקרקע ומי התהום מתשטיפים (מיץ הזבל).
האתר הופעל ע"י איגוד ערים פסולת מוצקה גליל מזרחי גולן, תאגיד חדש של רשויות המרחב, שהוקם במיוחד לתפעל את אתר תאנים עבור רשויות האזור.
מאז ועד היום הפעיל האיגוד את האתר בצורה מוצלחת למדי, תוך יכולת לנהלו במחיר קליטה לפסולת מהנמוכים בארץ. לאורך כ- 20 שנה האתר פעל, עד שהגיע כמעט למלוא הקיבולת שלו, מבלי שהגוף המנהל מצליח (מסיבות רבות שחלקן לא קשורות בו ישירות) לייצר אלטרנטיבה ראויה לאתר חדש, שיחליף את המטמנה ברגע שתתמלא.
בנוסף לכך, מיקומו הצפוני של האתר בשולי הר כנען, אזור עם כמויות גדולות יחסית של גשם, ובמדרון תלול, יצר מההתחלה בעיה קשה של איגום התשטיפים ("מיץ" הנוצר בפסולת וכולל גם גשם העובר דרך גוף הפסולת).
ע"פ התכנון, האתר היה אמור לסיים את חייו בתחילה ביולי 2016, ולאחר מכן אפשרו לו להמשיך, תוך כוונה לסיים את ההטמנה בו בסוף 2018 או באמצע 2019.
לקראת הבחירות לרשויות בנובמבר 2018 נקלע איגוד הערים למשבר ניהולי קשה לאחר פרישת יו"ר האיגוד ותחת קונפליקט אזורי פוליטי קשה במיוחד, שעצר לחלוטין כל התקדמות למציאת פתרון שיחליף את האתר הקיים (ההצעה להקים אתר מיון ליד מחצבת עמיעד) .
האיגוד לא הצליח לאתר מאגר חיצוני שיקלוט את עודפי התשטיפים שנאגמו בשלושה מאגרים בתוכו, ועל כך נוסף חורף ברוך גשמים במיוחד (בעיקר באזור הכנען). וכך, החל מינואר החלו לגלוש תשטיפים מחורים שנוצרו במערכת האיטום של האתר, וכל שיטפון בנחל חצור, כלל תשטיפים (בכמות קטנה יחסית) מאתר תאנים. לקראת סוף החודש התמלאו לחלוטין המאגרים באתר, והיה חשש ממשי (שעדין מלווה אותנו), שהמאגר הראשי הגדול של האתר, ייפרץ והסוללה שלו תקרוס תחת עומס התשטיפים וצונמי של תשטיפים מזוהמים ידהרו לכינרת תוך סיכון חיי אנוש ורכוש, במחלף אילת דרום, בכביש הכניסה הדרומי, במערכת הדרומית באילת השחר ובמטווח.
בהעדר פתרון חליפי, ובחוסר זועק לשמיים של סיוע מגורמים אזוריים וממשלתיים, נאלצה הנהלת האתר לפתוח ברז ריקון לתשטיפים ישירות לנחל חצור. מאות מטר מעוקבים ואולי יותר, של מי תשטיפים מזוהמים זרמו למעיינות נחל חצור וישירות לכינרת.
סיפור עגום במיוחד, שחושף משהו מתרבות הניהול וכיסוי הישבן המקובלת במקומותינו.
תוך כדי המשבר ובזמן שיא, הוקמו באתר שני מאגרי חירום של 19,000 מ"ק בסה"כ, ותפסו את מעט השטח שנותר להטמנה, ובכך גזרו את דין האתר להיסגר במידית.
כיום מפנות כל רשויות המרחב את הפסולת שלהן לתחנת מעבר בעין זיתים ומשם נוסעת הפסולת, כל הדרך לאתר חגל מעל המושבה מנחמיה.
תוספת העלות לכל רשות נאמדת במיליונים, והמדינה לפחות בשלב זה, מסרבת לעזור כספית, כל עוד האזור לא מחליט על פתרון תחליפי לאתר תאנים.
משה שליט
היחידה הסביבתית מועצה אזורית גליל עליון