title
title
title
title
title
title
נגיעות מהעבר בענף המכוורת המקומי

במסיבת קבלת השנה החדשה, שנת תש"פ,  במועדון הגימלאים, התבקש שלום ישראלי , הדבוראי ("כוורן" בעבר), לספר על ענף המכוורת באיילת מאז ימיו הראשונים ולאורך השנים...
לפנינו מספר נקודות וציוניי דרך בענף לאורך שנותיו, להן קרא שלום בשם: 

"דבש, דבורים, אנשים..."
  • המכוורת באיילת הוקמה בשנת 1924 והעובדים בה היו דוד שור ונתן גולדברג.
  • הדבורים של פעם - דבורים "ערביות". בלשון מדעית יותר, דבורים סוריות "רעות". הן עקצו קשות את המתקרבים אליהן.
  • דבש ראשון תוצרת איילת, הוגש בפסח למחרת ליל הסדר- על המצה, היו מורחים חמאה ועליה, בהתרגשות, מורחים את הדבש המקומי.
  • הדבש שהופק בעבר הרחוק היה דבש פרחי בר ארומטי, ריחני חזק, ודבש הדרים (נחשב בעינינו) חלש.
  • עובדים וותיקים במכוורת המקומית היו: איטקה גלילי ויעקב קנטור.
  • מקום הרדייה של הדבש בעבר הרחוק היה במחסן "התבואות". "סליק" נבנה מתחת לרצפת המחסן ומעליו עמדה מכונת הרדייה. יותר מאוחר שימש המקום כמחסן של מרכז הקניות.
  • "דובשניות" (טעייגליך) הוכנו אז  (ועד היום...) לקראת ראש השנה. את ה"עטרות", שבדרך כלל שימשו למאפים מסוג זה, החליפו עלי הדרים (כמו גם עד היום), שהוסיפו ארומה מיוחדת לדובשניות הריחניות. מתכון מקורי של איטקה גלילי לדובשניות, נמצא שמור אצל רמה ישראלי - לכל המעוניין!
  • מילה טובה לזאב מירובסקי - מאז שיחרורו מצה"ל(מחצית שנייה של שנות ה-50 של המאה הקודמת) ועד היום (סגירת שנת תשע"ט, סוף ספטמבר 2019), הוא ממשיך לעבוד במכוורת. התמדה למופת!!!
ולסיום: סיפור מעניין על אלכסנדר זייד ונתן גולדברג (זוכרים, זה מהמכוורת...) על-פי סיפור של הסופר אליעזר שמאלי

"איך עזרה איילת-השחר לכפר גלעדי בראשית דרכה"
אלכסנדר זייד היה הבר כפר גלעדי בראשיתו. הוא גידל חלקת מלפפונים, שצמחה יפה, אך מלפפונים לא היו. 
אלכסנדר הלך ברגל מכפר גלעדי לאיילת ושאל את נתן מדוע שיחיי המלפפון לא מניבים פירות. נתן השיב לו כי, כנראה, לא ביקרו אותם דבורים. לא הייתה הפרייה ולכן גם לא היו פירות..
באיילת-השחר כבר הייתה מכוורת, שהכוורן בה היה נתן גולדברג. והוא צבר כבר ידע וניסיון חקלאי.
כשאלכסנדר גידל חלקה חדשה של מלפפונים, בא אל נתן לאיילת, למעשה, הלך כל הדרך עם פירדה. באיילת, הכין נתן שתי כוורות, אותן העמיסו על הפירדה ואלכסנדר, יחד עם נתן, חזרו ברגל לכפר גלעדי כשהפירדה נושאת עליה את הכוורות. את הכוורות הניחו ליד שדה המלפפונים. 
באותה השנה הניבה החלקה מלפפונים.
ככה עזרה איילת-השחר לכפר גלעדי לגדל ירקות למאכל לחברים!
אלכסנדר עזב את כפר גלעדי לבית שערים, היום "בית זייד".
נתן וחברו לעבודה במכוורת באיילת, דוד שור, עזבו למושב "ירקונה" והקימו שם  מכוורת פרטית לכל אחד.
ובאיילת-השחר - קיים עד היום ענף המכוורת, שהחל פעילותו לפני כ-90 שנה.