title
title
title
title
title
title
title
אורית בארי
שירים של אורית 


  
היא חלמה

היא חלמה על השמים,
אבל נפלה לאדמה.
עכשיו היא כבר כבדה כפליים,
אבל הרימה את עצמה.

מצאה דרכים חילופיות
להגיע אל תוכה.
לא ידעה לאן תוביל הדרך,
אם זה הסוף, או התחלה.

ומישהו פתח לה צוהר
למקום עמוק יותר.
מישהו קרא לה: בואי,
זה לא הזמן לוותר.

היא חלמה על השמים,
אבל נפלה לאדמה.
החלומות התרחקו בינתיים,
רק הכאב נשאר.

בימים של דמדומים
רוחות רעות נשבו חזק,
היא נשארה קרוב לאדמה
עד שהאופק שוב נפתח.


היה לה שיער ארוך

את עצמה כבר לא זוכרת
אומרים היה לה שיער ארוך
היה לה קצת טוב היה לה
קצת רע
היה לה הרבה מהכל
לא נשברה מרוח צוננת
אבל לא התחזקה במיוחד
כל היום מחכה לעצמה
שתוציא עוד פרח אחד.

ומשהו שותק בה 
אש שלא רוצה לפרוץ
ויש בה איזה ילד שלא
רוצה לגדול
עומדת ומסתכלת איך
כולם זזים
יודעת שבסוף היא תמצא
את המילים.

ופתאום נגמר עוד פרק
הקלפים מתחלפים
מעצמם
מוצאת את עצמה
מתחילה מחדש
(ללא כל) מעיל לגופה.


בוא וחבק אותי

כמה רגעים שבירים מאירים ברציפות
לחפש את המקום שבו הצלחתי לגלות
אתה עומד רחוק מידי או כמעט קרוב
אולי זה רק ענין של זמן בסוף זה יעבור

אז בוא וחבק אותי שוב
זה הזמן שלנו לאהוב.
פניך נראות מוכרות כל כך
אל תיתן לרגע לעבור.

ידיך מחזיקות חזק שומרות עלי שלא אפול
גופי מוגן אבל נפשי משוטטת בלילות
אולי אתה רחוק מידי אולי כמעט קרוב
אבל בגובה העיניים כבר לא נוכל להיות.

אז בוא וחבק אותי שוב
זה הזמן שלנו לאהוב.
מחר אהייה רחוקה מכאן
אז אל תיתן לרגע לעבור.


קמים בבוקר

קמים בבוקר מתלבשים
המכונית כבר מחכה.
היום אתה רוצה להראות לי
את הצד היפה של החיים.

מנשימה לנשימה
מתבהרת התמונה
שותים עוד כוס קפה
ובוא נצא לדרך.

אז מה אתה שואל
אולי את לא אוהבת
לראות את העולם
בכל מיני צבעים.

אם נמצא מקום שאפשר לראות איך
המכונית כבר מחכה
אולי נשב עוד רגע מול האופק הפתוח
ואז תראי, יהיה לך שוב אוויר לנשימה.

על כביש מהיר עוברים נתיב
רחוק מכל המחשבות
הנוף מהחלון חולף כמו הרוח
אתה אומר: רק אם תרצי

אני נותן לך את הכל
תחזיקי חזק אולי נגיע לירח
ויש משהו כל כך יפה ביום הזה
כאילו שהשמש יצאה מבין העננים.