title
title
title
title
title
title
ראש השנה תשע"ט


חוגגים את ראש השנה תשע"ט / אור צפרוני

אני אתחיל הפעם מהסוף ואעבור להתחלה, ובדרך אנסה לענות על כל מיני הירהורים ותהיות. היה חג נפלא לפי כל הכללים והמסורת האילתית, ועם טוויסט קטן (שאליו נחזור בהמשך).

 

התחלנו עם אירוע פתיחה, מה שנקרא "פרוזדור לחג", ברחבת מגדל המים, עם הפנינג זורם, עם מאפים מעולים שהנעימו לנו את החיך, חלוקת שי, יצירה לילדים, שבעצם בנתה את התפאורה של הבמה, וים של אנרגיה טובה, שהכניסה את כולם לאווירת החג.  

באותו היום האנרגיה הכללית, או ה"תדר" שכולם הגיעו אליו, כבר עלה בשתיים או שלוש דרגות.

 

בערב החג - ארוחת החג המסורתית בדשא, שכל אחד הביא את ההכי טוב שלו (דרך אגב, אצלנו בשולחן אני לא יודע אם היה את האוכל הכי טעים, אבל לפחות top5). זכינו בברכת מנהל הקהילה, שלחנו ברכות לאנשים שקרובים לנו, או שסתם בא לנו לברך אותם עם הדוורים הצעירים, אשר התחדשו בחולצות עם הדוור הכי דוור, שהוא הדבר! בעולם (דיוקנו של מוטי התנוסס על החולצות).

* הייתי יכול למכור כל חולצה כזאת בהרבה כסף בסוף הערב...

קטפנו קצת בונבונירות מעץ המשאלות עם ברכה לשנה הקרובה, ומשם גלשנו לאמפי, לערב שכולו פריצות דרך והתחלות חדשות.

כאן, מבלי שנרגיש, כבר כולם היו בעוד שני "תדרים" או שתי דרגות של אנרגיה יותר גבוהות (גם מי שחושב שלא).

 

ואז התחיל המופע - שופר, הרמת כוסית, ריקוד של ילדי א' עם נערי י"ב, ההנהלות בריקוד פורטנייט לצלילי הסרט "משימה בלתי אפשרית", מגדל המים שהתחדש השנה, הסערה שהכתה בוואדי, כיתת בר מצווה בריקוד טוי (זוכה האירוויזיון השנה), סרטונים על הספורטאים שלנו, על מרכז הקליטה שנסגר, ומה נרצה שיקרה לנו בשנה הקרובה. ובין לבין הלהקה המקומית המופלאה, שנתנה את הלב, דורית (אמא שלי) קיבלה כבוד קטן על סיומו של פרק העבודה בחיים ותחילת הפנסיה.

בעצם כל מה שעבר עלינו בשנה האחרונה, וכל זה בזרימה מושלמת, עם שני המנחים המעולים (דנה מורן רביד ותום להד), מעבירים אותה בהומור בעניין וברגש.

ואז, כשהיינו ממש כבר גבוה - עברנו לפאב, לשתות כמה בירות, כדי שלא יסתיים לנו הערב כל כך מהר, והחזקים שבינינו אפילו הגיעו לשעות הקטנות של הלילה.

 בערב החג השני הקרנו סרטים באמפי – גם כאן היה זורם, מפנק וכייפי.


 ועכשיו נחזור להתחלה או לטוויסט של הסיפור:

על פניו הכל נראה כרגיל או בערך אותו הדבר, אבל כנראה שההתכווננות והאנרגיה המכוונת והדיוק בפרטים הקטנים, בלי שאנחנו שמים לב משפיעים עלינו.

ולפעמים גם זה קורה בלי שמתכוונים, שהכל פשוט מתחבר בדיוק כמו שצריך, והאנרגיה של כולם מתחברת לדבר אחד, שיוצר משהו גדול, יפה, נעים, מרגש והרבה כיף. וזה בעצם מה שכולנו, או לפחות רובנו, הרגישו תוך כדי החג וביום יומיים של אחרי.

כל זה כמובן לא היה קורה בלעדיכם, שבאתם לחג ופתחתם את ליבכם אל מה שבא אליכם, בלי הרבה שאלות, פשוט לקבל את מה שבא, וכמובן באהבה.

היה צוות מדהים שהכין את החג, שלחלק גדול ממנו זו היתה הפעם הראשונה באירגון חג איילתי, ללא ניסיון אבל עם הרבה דימיון, והרבה פתיחות.

בשבוע, אולי אחד הלחוצים בשנה, הביאו את המשהו החדש הזה.

אז תרשו לי לציין את תלם ויפעת גלילי, לו יהי בן ארי, גילת רוכמן, עדי בארי, עדי ששון, נדב ישראלי, דינה כגן, נועה הרמן האחת והיחידה, זהר ברנזון ושרה צפרוני! שבאמת זה היה קצת קשה, ולפעמים נראה בלתי אפשרי, עם הזמן הלחוץ והחופשים והתחלת השנה בבי"ס אבל זה קרה ובגדול! (למעשה, אם תסתכלו על הווטסאפ של הקבוצה, התחלנו כבר בסוף יולי) אז שוב תודה ענקית לכם, היה כיף לעבוד איתכם! הייתם מדהימים!

 

ועוד כמה דברים – היו בחג למעלה מ-700 משתתפים.

בהכנות וההפקה השקיעו באהבה גדולה למעלה מ-70 איש, אישה ונוער, רבים וטובים, מקצוענים וחובבנים, שעזרו ונתנו יד, מכל הגילים המיניים והצבעים, שבלעדיהם כמובן שום דבר לא היה עובד.

ואינשאאלה, השנה הקרובה תיראה כמו כל ההפקה הזאת והחג הזה.


לאלבומי תמונות מהחג:

ראה"ש תשע"ט - ההכנות והארוחה על הדשא

ראה"ש תשע"ט ההפנינג ברחבת מגדל המים






ברכת מנהל הקהילה / איתמר גולן 

ערב טוב וחג שמח!

בתי הפיוט "אחות קטנה" הפותח את תפילות ראש השנה מסתיימים כולם במילים "תכלה שנה וקללותיה" פרט לבית האחרון המסתיים במילים "תחל שנה וברכותיה"...

שלא כמו בפיוט, אני מבקש לציין חלק מהברכות שהיו לנו בשנה החולפת:
נטע ברזילי ו"TOY" הביאו לנו את המקום ראשון באירוויזיון, נבחרת העתודה בכדורסל הביאה לנו את אליפות אירופה, ספורטאים וספורטאיות רבים זכו במדליות בתחרויות בינלאומיות, וגם נבחרות המתמטיקה והפיזיקה חזרו לארץ מעוטרות במדליות, חברות היי-טק ישראליות עשו אקזיטים ביותר מ - 6 מיליארד דולר, וע"פ הסקרים כמעט 90% מאזרחי המדינה מרוצים מהחיים בה...

 

וכאן אצלנו...

נכון שהמצב הכלכלי לא מזהיר ובכל זאת, חברים ותושבים חדשים נקלטים בישוב, בבית סיעודי הולכת ומסתיימת הבניה, חדרי האירוח והמלון בדרכם להשקה מחודשת, חדר האוכל שופץ ובשני ערבי שבת האחרונים הוא שוב היה מואר ושוקק חיים, לולים חדשים כבר ממש עומדים בקנה, ומגרש הכדורגל שוב ירוק כמו שכבר שנים לא היה, והכי חשוב - בתי הילדים שלנו מלאים עד אפס מקום.

 

אז נכון ששוב לא עלינו למונדיאל, ונכון שיש מאבקים בין ימין שמאל, ויש וויכוחים על חוק הלאום ומקומו של בית המשפט העליון, וזכויות החקלאים בקרקע ומכסות המים, והדתה (או שמדתה), וחמאס יורים טילים, והאירנים מאיימים, וההשקעות הרבות עדיין לא פרעו את השטר...

 

ובכל זאת... בפתחה של שנה חדשה חשוב שנסתכל קדימה בתקווה.

 

נתן יונתן כתב:

"שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים

החורש, האוסף, המשורר, העלים

הנופלים עם הרוח, פניני הטללים

והגל החוזר אל חופיו התלולים"

 

חגי ישראל כרוכים להם בעונות השנה, ויש משהו במחזוריות השנים הזו שמטעין באנרגיות, שנותן כוחות לכוון ולייחל למחר טוב יותר (וכאמור, לא כי חו"ח עכשיו רע) ולכן -

עם בוא השנה החדשה מבקש לאחל לכולנו שהשנה הבאה תביא איתה בשורות טובות, שתהה זו שנה של עשייה, צמיחה, התפתחות ורווחה ובעיקר שתהיה זאת שנה של חברות, בריאות וביטחון ושנדע שה"יחד" שלנו נתן, נותן וייתן לנו כוח...

 

שנה טובה וחג שמח !!!