title
title
title
title
title
title
לזכרה של דורית שליט ז"ל

אזכרה במלאת שלושים 
ללכתה של דורית שליט ז"ל 

נתכנס ביום שישי, ח' כסלו 6.12.2019  

בשעה 10:30 בבית הקברות. 
בשעה 11:00 נפגש במועדון.


המשפחה





דברי ההספד של עדי כפיר
דורית,
כבר שלושה ימים שאני רוצה לכתוב לך משהו.
לסדר זיכרונות יפים על נייר.
אבל בראש יש רעש בלתי פוסק, ורק מחשבות מחרישות אוזניים.
והלב - לב עמוס וכבד.
היממה האחרונה מלווה כבר ממש בתחושת מחנק.
מעת לעת נאלצת להזכיר לעצמי שאני נושמת,
למרות שנדמה כי לא נכנס אוויר בריאות.
אולי אלו גילגוליו של אובדן.
כמו צליל מטבע שנופל על הארץ. 
מתגלגל ומסתובב ונוקש עד שנעצר.
ואז יש שקט.

ובחריצי השקט הזה אני רואה את פנייך.
"עדושקה" את אומרת...
ופותחת בשצף של אינפורמציה גדושת גאווה על שלושת ילדייך, ועל נועה ויונתן, הנכדים האהובים.
ולא שוכחת להביע דאגה על כל מה שלא קרה...
ואז מגיע צחוק גדול, נבוך ומתגלגל.
פנים סמוקות, מאדימות.
כזה של את יודעת בעצמך - התפלק לך ניואנס של פולנייה.
והצחוק שלך - תמיד עד דמעות.
כי אלו ממילא באות בקלות.
ואני מכירה זאת מעצמי, מעצמך.
בוכות מהחדשות בטלוויזיה.

ובכלל, יש דברים שלעולמים מזכירים אותך.
למשל, כשמיישרים עוגות.
כשניזונים על פירורים.
כשלועסים חבילות שלמות של בזוקה, עד שכואבות הלסתות והשיניים.
כשמבינים בדיחות ממש מאוחר.
כשנזכרים ביכולת הבלתי נגמרת שלך להתגייס לטובת אחרים, חלשים,
מוחלשים. שוליים.
כששרים את שיר הצפרדע עם סבתא. ובלעדיה.

אתמול בלילה האזנתי להקלטת שמע שלכן שרות יחד
את אותו שיר אלמותי. ובכיתי.
כמה אני מקווה שאתן יחד.
שרות.
ביצוע ראשון של דורית ומיד בהמשכו - הקלטה משותפת של עליזה ודורית