title
title
title
title
title
title
תרבות
קהילה, תרבות, חברה
רכז התרבות באיילת-השחר: אור צפרוני  052-8513796 (2018)

חוגגים את ראש השנה תשע"ט / אור צפרוני

אני אתחיל הפעם מהסוף ואעבור להתחלה, ובדרך אנסה לענות על כל מיני הירהורים ותהיות. היה חג נפלא לפי כל הכללים והמסורת האילתית, ועם טוויסט קטן (שאליו נחזור בהמשך).

 

התחלנו עם אירוע פתיחה, מה שנקרא "פרוזדור לחג", ברחבת מגדל המים, עם הפנינג זורם, עם מאפים מעולים שהנעימו לנו את החיך, חלוקת שי, יצירה לילדים, שבעצם בנתה את התפאורה של הבמה, וים של אנרגיה טובה, שהכניסה את כולם לאווירת החג.  

באותו היום האנרגיה הכללית, או ה"תדר" שכולם הגיעו אליו, כבר עלה בשתיים או שלוש דרגות.

 

בערב החג - ארוחת החג המסורתית בדשא, שכל אחד הביא את ההכי טוב שלו (דרך אגב, אצלנו בשולחן אני לא יודע אם היה את האוכל הכי טעים, אבל לפחות top5). זכינו בברכת מנהל הקהילה, שלחנו ברכות לאנשים שקרובים לנו, או שסתם בא לנו לברך אותם עם הדוורים הצעירים, אשר התחדשו בחולצות עם הדוור הכי דוור, שהוא הדבר! בעולם (דיוקנו של מוטי התנוסס על החולצות).

* הייתי יכול למכור כל חולצה כזאת בהרבה כסף בסוף הערב...

קטפנו קצת בונבונירות מעץ המשאלות עם ברכה לשנה הקרובה, ומשם גלשנו לאמפי, לערב שכולו פריצות דרך והתחלות חדשות.

כאן, מבלי שנרגיש, כבר כולם היו בעוד שני "תדרים" או שתי דרגות של אנרגיה יותר גבוהות (גם מי שחושב שלא).

 

ואז התחיל המופע - שופר, הרמת כוסית, ריקוד של ילדי א' עם נערי י"ב, ההנהלות בריקוד פורטנייט לצלילי הסרט "משימה בלתי אפשרית", מגדל המים שהתחדש השנה, הסערה שהכתה בוואדי, כיתת בר מצווה בריקוד טוי (זוכה האירוויזיון השנה), סרטונים על הספורטאים שלנו, על מרכז הקליטה שנסגר, ומה נרצה שיקרה לנו בשנה הקרובה. ובין לבין הלהקה המקומית המופלאה, שנתנה את הלב, דורית (אמא שלי) קיבלה כבוד קטן על סיומו של פרק העבודה בחיים ותחילת הפנסיה.

בעצם כל מה שעבר עלינו בשנה האחרונה, וכל זה בזרימה מושלמת, עם שני המנחים המעולים (דנה מורן רביד ותום להד), מעבירים אותה בהומור בעניין וברגש.

ואז, כשהיינו ממש כבר גבוה - עברנו לפאב, לשתות כמה בירות, כדי שלא יסתיים לנו הערב כל כך מהר, והחזקים שבינינו אפילו הגיעו לשעות הקטנות של הלילה.

 בערב החג השני הקרנו סרטים באמפי – גם כאן היה זורם, מפנק וכייפי.


 ועכשיו נחזור להתחלה או לטוויסט של הסיפור:

על פניו הכל נראה כרגיל או בערך אותו הדבר, אבל כנראה שההתכווננות והאנרגיה המכוונת והדיוק בפרטים הקטנים, בלי שאנחנו שמים לב משפיעים עלינו.

ולפעמים גם זה קורה בלי שמתכוונים, שהכל פשוט מתחבר בדיוק כמו שצריך, והאנרגיה של כולם מתחברת לדבר אחד, שיוצר משהו גדול, יפה, נעים, מרגש והרבה כיף. וזה בעצם מה שכולנו, או לפחות רובנו, הרגישו תוך כדי החג וביום יומיים של אחרי.

כל זה כמובן לא היה קורה בלעדיכם, שבאתם לחג ופתחתם את ליבכם אל מה שבא אליכם, בלי הרבה שאלות, פשוט לקבל את מה שבא, וכמובן באהבה.

היה צוות מדהים שהכין את החג, שלחלק גדול ממנו זו היתה הפעם הראשונה באירגון חג איילתי, ללא ניסיון אבל עם הרבה דימיון, והרבה פתיחות.

בשבוע, אולי אחד הלחוצים בשנה, הביאו את המשהו החדש הזה.

אז תרשו לי לציין את תלם ויפעת גלילי, לו יהי בן ארי, גילת רוכמן, עדי בארי, עדי ששון, נדב ישראלי, דינה כגן, נועה הרמן האחת והיחידה, זהר ברנזון ושרה צפרוני! שבאמת זה היה קצת קשה, ולפעמים נראה בלתי אפשרי, עם הזמן הלחוץ והחופשים והתחלת השנה בבי"ס אבל זה קרה ובגדול! (למעשה, אם תסתכלו על הווטסאפ של הקבוצה, התחלנו כבר בסוף יולי) אז שוב תודה ענקית לכם, היה כיף לעבוד איתכם! הייתם מדהימים!

 

ועוד כמה דברים – היו בחג למעלה מ-700 משתתפים.

בהכנות וההפקה השקיעו באהבה גדולה למעלה מ-70 איש, אישה ונוער, רבים וטובים, מקצוענים וחובבנים, שעזרו ונתנו יד, מכל הגילים המיניים והצבעים, שבלעדיהם כמובן שום דבר לא היה עובד.

ואינשאאלה, השנה הקרובה תיראה כמו כל ההפקה הזאת והחג הזה.


לאלבומי תמונות מהחג:

ראה"ש תשע"ט - ההכנות והארוחה על הדשא

ראה"ש תשע"ט ההפנינג ברחבת מגדל המים




ברכת מנהל הקהילה / איתמר גולן 

ערב טוב וחג שמח!

בתי הפיוט "אחות קטנה" הפותח את תפילות ראש השנה מסתיימים כולם במילים "תכלה שנה וקללותיה" פרט לבית האחרון המסתיים במילים "תחל שנה וברכותיה"...

שלא כמו בפיוט, אני מבקש לציין חלק מהברכות שהיו לנו בשנה החולפת:
נטע ברזילי ו"
TOY" הביאו לנו את המקום ראשון באירוויזיון, נבחרת העתודה בכדורסל הביאה לנו את אליפות אירופה, ספורטאים וספורטאיות רבים זכו במדליות בתחרויות בינלאומיות, וגם נבחרות המתמטיקה והפיזיקה חזרו לארץ מעוטרות במדליות, חברות היי-טק ישראליות עשו אקזיטים ביותר מ - 6 מיליארד דולר, וע"פ הסקרים כמעט 90% מאזרחי המדינה מרוצים מהחיים בה...

 

וכאן אצלנו...

נכון שהמצב הכלכלי לא מזהיר ובכל זאת, חברים ותושבים חדשים נקלטים בישוב, בבית סיעודי הולכת ומסתיימת הבניה, חדרי האירוח והמלון בדרכם להשקה מחודשת, חדר האוכל שופץ ובשני ערבי שבת האחרונים הוא שוב היה מואר ושוקק חיים, לולים חדשים כבר ממש עומדים בקנה, ומגרש הכדורגל שוב ירוק כמו שכבר שנים לא היה, והכי חשוב - בתי הילדים שלנו מלאים עד אפס מקום.

 

אז נכון ששוב לא עלינו למונדיאל, ונכון שיש מאבקים בין ימין שמאל, ויש וויכוחים על חוק הלאום ומקומו של בית המשפט העליון, וזכויות החקלאים בקרקע ומכסות המים, והדתה (או שמדתה), וחמאס יורים טילים, והאירנים מאיימים, וההשקעות הרבות עדיין לא פרעו את השטר...

 

ובכל זאת... בפתחה של שנה חדשה חשוב שנסתכל קדימה בתקווה.

 

נתן יונתן כתב:

"שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים

החורש, האוסף, המשורר, העלים

הנופלים עם הרוח, פניני הטללים

והגל החוזר אל חופיו התלולים"

 

חגי ישראל כרוכים להם בעונות השנה, ויש משהו במחזוריות השנים הזו שמטעין באנרגיות, שנותן כוחות לכוון ולייחל למחר טוב יותר (וכאמור, לא כי חו"ח עכשיו רע) ולכן -

עם בוא השנה החדשה מבקש לאחל לכולנו שהשנה הבאה תביא איתה בשורות טובות, שתהה זו שנה של עשייה, צמיחה, התפתחות ורווחה ובעיקר שתהיה זאת שנה של חברות, בריאות וביטחון ושנדע שה"יחד" שלנו נתן, נותן וייתן לנו כוח...

 

שנה טובה וחג שמח !!!


 

 


איילת חוגגת 70 שנה למדינה ביום העצמאות תשע"ח
חגיגת עצמאות 70 לישראל נפתחה בטקס מעבר מרשים בין אירועי העצב והשכול של זיכרון האובדן, לבין הכרזה על תקומת העם והארץ, 
עם הופעת בכורה של בן-גוריון על המרפסת שלנו המקושטת וריקוד הילדים נושאי הדגלים. 
המשכנו להפנינג גדול ומגוון ובו פעילויות מתכני החג ודוכני אוכל מעדות וטעמים שונים. מעל 800 חוגגים עבריים היו שם. 
לקינוח הערב התכנסנו אל הבמה המרכזית למופע וטקס הדלקת 7 משואות לפי מספר עשורי מדינתנו ואחריו מסיבת ריקודים שמחה וצוהלת. 

טקס יום הזיכרון תשע"ח, לזכר בנינו וחברינו שנפלו
טקס מכובד זה, לזכר בנינו וחברינו שנפלו, אורגן במשך שנים ע"י ניצה חי ז"ל ואחרים.
סיפורם של הנופלים מספר לנו את סיפורה של המדינה שבדרך, מתש"ח ועד ימינו אלה.
ימים בהם הולך ומעמיק השסע בתוכנו, במקום להתאחד ולשאוף לשלום. ימים בהם הולכת ומתפשטת השחיתות בצמרת המדינה, מדינה אשר מאות מצעיריה עוזבים אותה לניכר, כי אין לה מה להציע לצעירים אלה. יוקר המחייה רק עולה וידם אינה משגת להגיע לדירה משלהם.ממשלה אשר תצטרך ביום מן הימים לשלוח את בניה לשדה הקרב, ובנים אלה יצטרכו להקריב את חייהם למענה, כשאינם יכולים להאמין שנבדקו כל האופציות לפתרון המשבר, לפני שיאלצו לצאת למלחמה. כאשר נפלו בנינו במערכות השונות, לא כך הם רצו לראות את המשך הדרך בה מנווטים קברניטנו את הספינה. הם רצו לדעת שאיבדו את חייהם, על מנת שהדורות הבאים לא ידעו עוד מלחמה. עדיין אין לנו את הפריווילגיה לנוח על זרי הדפנה. סביבנו ובתוכנו קיימים אותם זרמים קיצוניים ופנטים שינסו לשים מקלות בגלגלים, בכל הסדר נורמלי שכל כך מתבקש וחייבים אנו להיאבק בקיצונים אלה עד חורמה.
חייבים אנו להישאר חזקים ולשדר עוצמה לסובבים אותנו. 
האם נוכל לעשות זאת עם מנהיגות כזאת?
האם מנהיגות כזאת תוכל להגיד :"אחרי" והעם ילך איתם? 
מחוייבים אנו, מדור לדור, לזכור ולא לשכוח את הבנים והחברים, שנתנו הכל על מנת שנוכל, אנחנו, להמשיך בשגרת חיינו. את זה ניסתה ניצה שנה אחר שנה להנחיל לנו בהצלחה ובתבונה רבה.
כל אחד ואחד מהנופלים היה עולם ומלואו. אחדים בעלי משפחה שנותרה מיותמת, אחרים בגילאים בין 18 ל-21, שהיו רק בתחילת דרכם ולא זכו לילדים ונכדים, נערים צעירים. אחרים, שרק עלו לארץ המובטחת וישר נשלחו למלחמה, בנים שרק התגייסו לצבא, מצאו את מותם בתחילת הדרך והשאירו משפחה עצובה 
וכואבת. טייסים שהגנו עלינו ממעל והתרסקו לרסיסים למטה, ואסתרק'ה היפה, שרצה להגיש עזרה ופגז 
תפס אותה בעמדה.
מקווה שזכר הנופלים לא ישכח!
שנמשיך לשמור על מסורת זו, כפי ששמרה אותה ברגישות ניצה חי , זיכרונה לברכה!
כתב: רם ששון


דברי פתיחה ליום השואה תשע"ח, שנשא ברוך ליפסקי  
כל שנה אנחנו עומדים כאן, באותו הערב, באותו המקום ונראה לרגע, כי זה הכל מן שגרה שכזו. חג הפסח מאחורינו ויום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות עוד לפנינו.
יש כבדות באוויר.
יום העצמאות השנה מיוחד עוד יותר - 70 שנה להקמת המדינה. מן יום הולדת. מדינה כבר לא צעירה, ועדיין יש הרבה מה לשנות והרבה מה לשפר.
הכבדות באוויר יכולה להשפיע על הטון של הדברים.למרות כל האבידות, אפשר להסתכל על מחצית הכוס המלאה ולהדגיש את מה השגנו. איך, למרות הכל, הגיעו לכאן עולים מארצות שונות והקימו פה מדינה משגשגת. הזמן שחלף, כאילו רומז לנו ש'ישן מפני חדש תוציאו', כלומר, מה שהיה כבר פחות רלוונטי לחיינו ולכן, בואו נתמקד בחדש.
זו בהחלט דילמה: האם לשחרר את הישן ולהתמקד בחדש?
האם בכלל אפשר ללמוד ממשהו של דורות קדומים?
התשובה מורכבת.
התכנים שנעלה היום לא שייכים לעבר והם מאוד רלוונטיים.
המין האנושי התקדם בציר הזמן, אבל העוולות נמשכות, אמנם בשמות שונים, אבל רצח, עמידה מהצד, חוסר איכפתיות - כל זה נמשך כחוט השני בהיסטוריה.
לצד זה יש דוגמאות רבות של שותפות, של ערבות הדדית, שאותם אנחנו כמהים להבליט, כי הם אלה שנותנים לנו דוגמה חיובית של איך נכון לחיות.
המסר הזה הוא על זמני, ולכן השואה אינה קשורה רק למלחמת העולם השנייה ורק לאירופה, אלא היא אירוע שצריך ללוות את כלל המין האנושי.
הנוראות של השואה עומדת לה לרועץ, משום שאיך אפשר להכיל משהו כל כך גדול.
יום זיכרון זה, הוא המשך ישיר של חד הפסח, בבחינת 'והגדת לבנך'. נגיד לבנינו להיות איכפתיים, להגיש עזרה, למחות כנגד הרוע ולהשתדל להיות טובים.
הצלחה בכל ולו חלקית, תמלא את נפשנו ואת הכוס המלאה בעולם הזה!



ליל הסדר תשע"ח, 2018  
בסדר השתא  הסבו כ-400 מסובים, חברים ואורחים. (מספר דומה לזה מסובים כל שנה).
כמו בכל שנה, אני מודאגת מיד אחרי חג הפורים, ("מה יהיה עם ומה יהיה בלי"), ואיכשהו, עד ה"סדר" הדברים מסתדרים באיזשהו אופן ולמרות זאת, הדאגה לקיומו של החג תמיד מקננת בי.
ואז באים חמוטל ואלון ומרגיעים אותי שהכל יסתדר.
בכל אופן, ההתחלה היא בניקיון חדר-האוכל. מזה כך וכך שנים, עושה זאת חמוטל עם ה'חברה' מ"הבוגרת" עם המדריך שלהם. זו הזדמנות נדירה עבורם לעסוק במלאכה בזאת ותודה להם על כך.אח"כ באה ה"סגה" של הקישוט. כל שנה יש קונצפט קצת שונה, אבל 'בגדול', מכניסה קבוצה קטנה (ואיכותית) של חברות את צבעי האביב לחדר-האוכל. ויחד עם התמונות הגדולות והתמונות החדשות, ניתן למקום הצביון המהודר של ליל הסדר.

לכל ההכנות, נוספים הדברים הרגילים שאינם זוכים להידור - כמו השולחנות והכיסאות, אותם יש לנקות ולהציב במקומם. הכנת הכופתאות במבצע משולב בהנחיית ערבה ושובל והמגלגלות המתנדבות, הכנת המרק המסורתי, שבלעדיו לא יתכן סדר כהלכתו, עליו מופקדות בנאמנות אריאלה ואלה לבית שדה. ועוד עשרות רבות של פרטים, הלא הם כתובים לפי סדר במחברת של חמוטל.
לציון מיוחד זוכים אצלי ים גולן וגם נגה גולן, שבסבלנות גדולה מצטרפים מידי ערב להכנות הבלתי נגמרות.
ועדיין לא דיברנו כלל על התוכנית של ליל הסדר, שגם השנה נפלו בחלקנו (חמוטל ונועה), עם אורלי חורין, שעדיין לא מתייאשת, ונענית להפצרותינו לא לזנוח את הסדר הקיבוצי, עם כל הקשיים הנילווים לביצועו.
והתמורה, התמורה היא רק בסדר עצמו, כשהוא עובר בהצלחה ויש בו קורטוב של התרוממות הרוח של ציבור המשתתפים.
את הסדר השנה הנחה בהצלחה אב הסדר אברהמי לנדסמן.
על המוסיקה ניצחה אורלי ועל הקלידים יורם 'הניצחי', יאיר ליפסקי בחצוצרה והגר ליפסקי בחליל. ההגברה - ע"י מיכאל (בנו של יורם, בהנחייתו של תלם חורין).

יש, כמובן, דברים שניתן, רצוי ואולי אפילו צריך, לשפר.
לכן, מי שיש לו הצעות, טוב יעשה אם יפנה אלינו כבר עכשיו ונכניס אותן (למחברת של חמוטל), כדי שניתן יהיה להיעזר בהן בשנים הבאות.

וכמו שאני נוהגת לסיים רשימה זו בכל שנה - 
שנזכה לעשותו בצוותא גם בשנים הבאות!                                                                                                  
ארגנה וסיכמה: נועה הרמן                                                                                                


Master האיילתים - פעילות בחג סוכות


אלבום תמונות מהמשחק - כאן


 בחג הסוכות, התכנסנו על הדשא המרכזי ויצאנו ל-Race Master  האיילתים.

Race Master זהו מרוץ משימות, בשילוב אפליקציה ותחנות מבוססות מיקום.כל קבוצה מקבלת מחשב לוח (טאבלט), דרכו מועברים רמזים למיקום התחנה.


בכל תחנה על הקבוצה להשלים חידות ומשימות שונות, חלקן מתבססות על ידע וחלקן אקטיביות ודורשות עבודת צוות ושיתוף פעולה. המערכת מסכמת את זמן הביצוע ואת התשובות לתוצאה סופית ומשווה בין הקבוצות. הקבוצה המנצחת היא זו שתבצע את כל המשימות בצורה הנכונה ביותר ובזמן הקצר ביותר.

 

דרך Race Master האיילתים, ביקשתי ליצור חיבור של הקהילה למקום, בדגש על פעילות רב גילאית, בה כל אחד יכול לתרום את חלקו וגירוי ללמידה וחקירה, אודות המקום והקהילה בהם אנו חיים. כל זאת נעשה בדרך חדשנית ומהנה, המותאמת למשתתפים.

כל תחנה קשרה בין המקום להיבט אחר בקיבוץ.

 

ב"אבן כוכב" עסקנו בקהילה, ב"מרכז הצעיר" בחינוך, ספורט איילתי בדשא המרכזי, היסטוריה בתחנת השלטים, ביטחון ב"מטוס הסורי", מים בברכת ה-500, מתנדבות ומתנדבים בבית המתנדבים, משאבת מים אנושית במגדל המים, מקומות היסטוריים בתחנת האוטובוס הישנה, וספרים ואנשים בספריה.

 

בפעילות השתתפו קרוב ל-150 איש. היה מאתגר ומאוד מהנה, לראות כל כך הרבה אנשים, נשים וטף, במגוון גילאים כה רחב, נהנים, חוקרים ולא מוותרים. תענוג גדול.

בסיום, ניצחה קבוצת אורן-נעמני-ברימר-מוסקל-בוזגלו וכאן המקום להודות לרן ששון וחבורתו בכביש 90, שתרמו ביד נדיבה לפרס הראשון.

תודה לכולם, מאוד נהניתי.

ישי אלף

 


הקהילה חוגגת במשותף את חגי ישראל ומציינת את המועדים.
לאירועים אלו מגיעים חברי הקיבוץ, תושבים, ובנים שמחוץ למשק, וההתרגשות רבה מאד.

התרבות היא חיינו
לפני כחודש, נבחרתי לתפקיד רכזת תרבות.
הגשתי את מועמדותי לתפקיד, כי פעילויות תרבות, לדעתי, מהוות חלק מעמודי התווך של קהילה חיה ובריאה.
התחלתי את התפקיד ברגל ימין, בהרצאה "לקום אל החיים" עם ענת יהלום במועדון לחבר. 
אל המועדון הגיעו חברות וחברים, מאיילת ומהסביבה, היה מרק חם ואווירה נעימה.
התגובות היו חיוביות, וכבר יש תכנון להביא הרצאות בנושאים מגוונים.
באופק שלנו כבר ממשמש וקרב חג החנוכה.
השנה נחגוג בחדר האוכל, כמיטב המסורת, בהפקת נערות ונערי הבינונית והבוגרת, ונזמין את הציבור להצטרף להדלקת נר ראשון של חנוכה.
חשוב לי מאוד לשתף אנשים נוספים בצוותי החגים, ולקיים פעילויות גם בימי החול. לצורך כך אני זקוקה לכולכם, אנשי איילת!
אז...
אם יש לכם רעיון,

אם אתם רוצים "להרים" חג/פעילות או כל דבר אחר –
אנא, פנו אלי, ויחד נעשה לנו "יום, יום חג..."

באהבה,
רעות אדרת


רכזת התרבות - רעות אדרת 052-3792278

חוגי יצירה וספורט – 
פתוחים לציבור וגם לתושבי הסביבה.
השנה שעברה הייתה גדושה בפעילויות הקשורות בחגיגות המאה לאיילת.
מגוון אירועים שהתרחשו לאורך השנה, והשיא היה בסתו 2015. 
תוכנית ורשמים
 כאן  

המועדון 

שיפוץ המועדון הסתיים. המועדון עבר לניהול האגודה המוניצפלית "נופי איילת".

הפעילויות הרבות חזרו ל"היכל" המשופץ. 

נאחל לכולנו שפע פעילויות ואירועים לכלל הציבור - לגימלאים, לדור הצעיר ולילדים. 

 פורסמו לציבור כללים להפעלת המועדון באירועים השונים הנערכים בו.  

אחראית על המועדון דבורה זרח. 

הטלפון של דבורה: 6932715  ;  052-8348137



עוד פרטים 



בילוי ופנאי :
"חפשות" על שלל גווניה.
פרלמנטים סוערים.
בקיץ – בריכת השחייה, ובחורף - גני שעשועים וספורט.


בית כנסת 
בראשית שנות ה-80, הוקם בית-כנסת "אוהל אברהם" (על-שם חברנו אברהם אדרת ז"ל).
בית הכנסת משמש את החברים והאורחים בימי חג ומועד.
אחראית על בית הכנסת - תקווה צמח שביט.