title
title
title
title
title
title
title
בלדה איילתית
כתבה: דבורה זרח
לקראת חג -90 , נובמבר 2005

1.
כל-כך קשה לכתוב לך, איילת,
לשיר סרנדות, לקשור לך כתרים,
כי היכן מתחילה את, ואיפה נגמרת?
תשעים... לא פשוט, זו כבר דרך חיים!
חיפשתי מה סוד הקסם שבך
ומהו הקשר שלי ושלך.

2.
זה מתחיל בסיבוב שליד תל-חצור,
שם כבר, פשוט, אי אפשר לעצור.
הלב מדלג ומחסיר פעימה,
מתמלא על גדותיו התרגשות חמימה,
ניחוח של בית עוטף, מנחם,
עם סיום של "הבאנו שלום עליכם".

3.
מקום בו לא התגשמו כל החלומות,
אך אוצֵר בתוכו ממיטב הזיכרונות.
הוא סוער, גם שליו, עסיסי הוא וְדל,
מקבל בענייך כל פיסה של סקנדל,
נישא על כפיים - צולל לתהומות,
מין איילתי כזה, שנועד לגדולות.

4.
איילתי מושלם הוא "חַפָּש" מושבע,
יוצא לנדודים - מחייו בבועה.
מטפש על הרים וחוצא גאיות,
מחפש יום אתמול שאבד במצולות,
יושב לו תמיד במין "זוּלָה" אופטימית
בפרלמנט שאפוף עננה פסימית.

5.
להיות איילתי זאת שפה מיוחדת,
משפחתית, ציורית, עסיסית, מעודדת,
והאוכל!? - אפשר ללקק ת'ידיים,
מתפוצה של ארבעת רוחות השמיים,
מזרחי, פולני, בטעם פיקנטי,
מפולפל, מתקתק - מעורב איילתי!

6.
אז היכן תמצאו מקום כמו איילת
עם סיפורים של היסטוריה כל-כך מתובלת.
בצידו הצפומי נמצא "כפר הייו",
בדרום - הוואדי בו שפע של מים
שוכן לרגלי גבעת "הווגאז",
מזדקן בכבוד ויָקָר מפז.

7.
אם לאלה הרגשת צביטת געגוע,
אם השארת פינה קטנטונת בלב,
מְסַפֵּר על הבית אחת לשבוע'
מָכוּר לנופים, לפעמים עד כאב
זה ברור לכולם... אתה לא סתם שיכור,
בעורקיך זורם דם איילתי טהור!