title
title
title
title
title
title
title
שלומי חסקי
סדר יום

הוּא לֹא טוֹב בְּלַעֲשׂוֹת
רַע. שָׁקוּעַ בְּבֵיתוֹ, נוֹגֵס
בְּאַקְרַאי בַּחֲרִיץ גְּבִינָה, זוֹרֵק שְׁאֵרִית עֶצֶם
מֵאֲרוּחָתוֹ לְחָתוּל מִזְדַּמֵּן,
מַבִּיט שָׁעָה אַחַר שָׁעָה בַּשֶּׁמֶשׁ הַפְּעוּרָה,
עָסוּק בְּלִהְיוֹת עָסוּק.


מוניטור


יוֹם וְעוֹד יוֹם

שָעָה וְעוֹד שָעָה

פַּעַם עַזְרִיאֵלִי

פַּעַם יָם הַמֶּלַח

הָעִקָּר לֹא קַו יָשָר.



 בריאה


לִמְתֹּחַ צַוָּאר כְּאַחַד הָעֲגוּרִים


וּלְהַקְשִׁיב. לְהַקְשִׁיב לָרוּחַ

 

הַמֶּפְלַרְטֶטֶת עִם עֵדֶר

 

כְּבָשִׂים. לִטְעֹם מִפְּרִי

 

שֶׁטֶּרֶם הִבְשִׁיל

 

וּלְהַבִּיט. לְהַבִּיט בַּיָּרֹק

 

הַמְּרַפְרֵף בֵּין אֹפֶק לְמַחְשָׁבָה

 

וְלִנְשֹׁם. לִנְשֹׁם

 

וּלְחַבֵּק מְעַרְבּוֹלוֹת

 

דּוֹהֲרוֹת. לִיצֹר אֶת עַצְמְךָ

 

מֵחָדָשׁ.



שיר

 

 לְצַיֵּר עַל דַּף


 לָבָן, לְקוֹשֵׁשׁ כּוֹחוֹת סוּס


 וּלְהַמְשִׁיךְ. לְהַמְשִׁיךְ

 

לִנְשֹׁם, לֶאֱסֹף אוֹתִיּוֹת קֵהוֹת,

 

לְחַדְּדָן עַד גְּבוּל הַשְּׁפִיּוּת, לְחַבְּרָן –

 

לְהַפְרִידָן עִם (אוֹ בְּלִי) דָּת-גֶּזַע-מִין,

 

לֶאֱהֹב,

 

לְפַחֵד, לִכְתֹּשׁ, לְקַלֵּל, לִנְשֹׁם, לִדְהֹר,

 

לִיצֹר

 

שִׁיר.

 

 

האקדמיה ללשון מגומגמת

 

 1.

 

לִפְעָמִים אֲנִי מְדַבֵּר בְּחָסוּת

 

הָאָקָדֶמְיָה לְלָשׁוֹן מְגֻמְגֶּמֶת.

 

סוֹגֵר הֲבָרוֹת, עוֹקֵר

 

מִלִּים, מְסָרֵס מִשְׁפָּטִים, נוֹשֵׁךְ שְׂפָתַיִם, נוֹהֵג


 בְּרֶכֶב מְקַרְטֵעַ בִּנְתִיבֵי


 הַמִּשְׁפָּט.


 

2.

 

אוֹתִיּוֹת מְרַחֲפוֹת

 

מְפֻזָּרוֹת בַּמַּדָּף הָעֶלְיוֹן

 

מוּטָלוֹת עַל מִרְפֶּסֶת הַשּׁוּרוֹת

 

אוֹחֲזוֹת כִּכְבִיסָה תְּלוּיָה לְיִבּוּשׁ.



משחקי לשון

 

 לָשׁוֹן עִבְרִית

 

הוֹלֶכֶת לִישֹׁן


 עִם הַפְסָקוֹת שֶׁל סְלֶנְגִים זָרִים


 הַמִּתְפָּרְצִים

 

לַחֲלוֹמוֹתֶיהָ

 

הַפְּרוּעִים בְּיוֹתֵר.

 

שָׂפָה עִבְרִית מְפַנְטֶזֶת

 

(מֻתָּר לָהּ) עַל חַיִּים בְּאִי שֶׁל מִלּוֹת שַׁרְשֶׁרֶת

 

בִּשְׂפַת הַנְּבִיאִים

 

שֶׁקָּמוּ לִתְחִיָּה

 

עִם בּוֹא הַמָּשִׁיחַ

 

רָכוּב עַל .B.M.W

שְׁחֹרָה, כַּמּוּבָן

 

(מַה זֶּה לֹא מוּבָן?).

 

לָשׁוֹן עִבְרִית

 

מְחַדֶּדֶת נְעָצִים

 

הַמּוּכָנִים לַהֲטָלָה

 

עַל מִי שֶׁיָּעֵז

 

לְבוֹדֵד

 

כָּךְ אוֹתָהּ.

 

הִיא קְצָת מָזוֹכִיסְטִית

 

הָאוֹהֶבֶת לְהִתְעַלֵּס

 

עִם נִיב וְאַקְצֶנְט

 

מִגֶּזַע אַחֵר.

 

לָשׁוֹן עִבְרִית

 

לָשׁוֹן

 

לֹא לִישֹׁן!

 

 


פורסט גאמפ

 

 לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי שָׂרוּעַ עַל הַסַּפָּה אוֹ


סְתָם עוֹמֵד בְּתוֹר אָרֹךְ


לְשׁוּמָקוֹם, מִתְחַשֵּׁק לִי לִהְיוֹת פוֹרֶסְט

 

גָאמְפּ. כֵּן, הַהוּא מֵהַקּוֹלְנוֹעַ, שֶׁהָלַךְ

 

אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת. אֲנִי חוֹשֵׁב עָלָיו יוֹתֵר

 

וְיוֹתֵר. מְהַרְהֵר בַּהֲלִיכָתוֹ, אֲפִלּוּ קְצָת מְקַנֵּא עַל שֶׁהִצְלִיחַ לְהַצְבִּיעַ בְּרַגְלָיו

 

אֶת מַה שֶּׁאָנוּ מִתְקַשִּׁים לְהַצְבִּיעַ בְּמֹחֵנוּ

 

הַצָּלוּל, הַמַּסְטוּל אוֹ הַחַד כְּתַעַר. גַּם אֲנִי רוֹצֶה

 

לָזוּז

 

לָלֶכֶת

 

לָרוּץ

 

לָעוּף

 

לְרַחֵף

 

אוּלַי אֲפִלּוּ לְהֵעָלֵם לְפֶרֶק זְמַן

 

מְסֻיָּם

 

וְאָז לָשׁוּב וְחוֹזֵר חֲלִילָה



סרט

 

תֵּל אָבִיב כְּבָר לֹא


מִתְבַּיֶּשֶׁת לַחְשֹׂף אֶת מִגְוַן אֵיבָרֶיהָ לְכָל


דִּכְפִין. גַּם לֹא נְבוֹכָה לִזְקֹר מַבָּט חָצוּף אֶל מֵעֵבֶר

 

לְבִצַּת הַצְּבָעִים וְהַדֵּעוֹת.

 

עִם לַיְלָה תַּשִּׁיל מֵעָלֶיהָ בְּגַסּוּת אֶת שִׂמְלַת הַחַג,

 

תְּטִילֶהָ בְּנוֹנְשָׁלַנְטִיּוּת אֶל מֵי הַנַּחַל הֶעָכוּר, וְתִזְדַּחֵל בְּתוֹר אֵינְסוֹפִי

 

לְהַקְרָנָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל סֶרֶט זִמָּה.

 

 

 

 קשיי קליטה

 

 "זֶה רַק שְׁעָתַיִם וּקְצָת מִתֵּל אָבִיב," אַתְּ אוֹמֶרֶת,


 יוֹדַעַת שֶׁזֶּהוּ זְמַן הַחוֹצֵץ בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר. "סַע, תִּנְשֹׁם קְצָת


 אֲוִיר עָרִים," אַתְּ מַדְגִּישָׁה, מַבִּיטָה דֶּרֶךְ חַלּוֹן הַמִּטְבָּח בַּשְּׁמָמָה

 

הַיְּרֻקָּה-צְהֻבָּה, יוֹדַעַת שֶׁגַּם בֵּית-קְבָרוֹת הוּא מָקוֹם יָפֶה

 

לִמְבַקְּרִים בּוֹ, הַמְּמַהֲרִים לִשְׁעֹט הַחוּצָה

 

לְאַחַר מִלּוּי צַו נַפְשָׁם.

 

 

 

אושר

 מִגְוַן צִפּוֹרִים פּוֹרְצוֹת


בְּמִזְמוֹר

 

אֵין עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם

 

שִׂמְחָה גּוֹאָה

 

בְּלִי תִּכְנוּן

 

כְּמוֹ נַחַל אַכְזָב

 

שֶׁהָפַךְ

 

לְאֵיתָן

 

 

 בדרך לגן 

 

כשאבא ואני הולכים בבוקר לגן חרוב,

אנו רואים מרחוק את הר החרמון עצוב.

אבא אומר שרק בחורף ההר מאושר

כי אז יש עליו המון-המון שלג לבן וקר.


 בדרך אבא מנפנף לבנג'ו לשלום,

ואני מקנא שיש לו טרקטור גדול ואדום.

אחר כך אנחנו עוברים ליד הרפת והלול,

ואבא מביט על פרה, תרנגול וגם על שבלול.

 

מהפרחים הצבעוניים אבא כמובן לא מתעלם,

אני עומד לידם, מחייך, ואז הוא מצלם.

וכשציפור מגונדרת מביטה בנו מאחד הגגות,

אבא אומר שהיא לבושה בדיוק כמו שחקנית בהצגות.

 

"אבא, בוא נמהר", אני פתאום מציע,

"הרי אנחנו צריכים לגן עוד מעט להגיע".

"אריאל", אבא שולח אליי בחיבה מבט,

"שכחת כי היום יום שבת"?!

 

 

קרבי

  אֲנִי צְרִיכָה אוֹתְךָ, בָּשָׂר טָרִי, מְגֻלָּח, קְצוּץ שֵׂעָר,



לֹא מֻגְבָּל בְּכשֶׁר קְרָבִי, צָרוּד, צַיְתָן עַד

 

גְּבוּל הַפַּחַד.

 

לְיַד גֶּדֶר הַמַּחֲנֶה, כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בַּחֲבָטוֹת שֶׁל כֶּלֶב

 

בְּקָרְבָּנוֹ, אַצְלִיף פְּקֻדָּה שֶׁאַף רָס"ָר

 

עוֹד לֹא אָמַר לְךָ.

 

 

 

1 במאי 


בְּדִיּוּק הַיּוֹם, לִפְנֵי 14 שָׁנָה, הָפַךְ הַיּוֹם הָאָדֹם הַגֵּאֶה אֶת חֲבַרְבּוּרוֹתָיו וְהָיָה לְמִין קִיטְבֶּג


עֲנָק, מְאֻבָּק וּבַעַל אֵינְסְפוֹר פִּנּוֹת חַדּוֹת שֶׁמְּצַוֶּה עָלֶיךָ בְּגַסּוּת לְשֵׂאתוֹ בְּכָל שְׁנִיָּה

 

מִשְּׁאֵרִית חַיֶּיךָ.

 

לְמָחֳרָת הִתְדַּפְּקוּ בִּשְׁעוֹת הַצָּהֳרַיִם הַמְאֻחָרוֹת

 

אַנְשֵׁי צָבָא עַל דַּלְתֵּנוּ, פְּנֵיהֶם יָרֹק חִוֵּר,

 

הוֹדִיעוּ לָנוּ בְּלַחַשׁ מְצַמְרֵר

 

אוֹדוֹת הַמַּהְפָּךְ שֶׁנֶּאֱנַס עָלֵינוּ, חָזְרוּ וְהוֹדִיעוּ, אַךְ לֹא צִיְּנוּ שֶׁמִּשְׁקַל הַקִּיטְבֶּג אֵינוֹ פּוֹחֵת

 

לְעוֹלָם.

 

 

(מתוך ספר שיריו "האקדמיה ללשון מגומגמת" בהוצאת "כרמל/עמדה" לספרות עברית)

 

 

משפחה שכזאת 

  

 לזכר יפית

 

 דֶּלֶת הַכְּנִיסָה לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׁכוֹל לְעוֹלָם אֵינָהּ מִסְתּוֹבֶבֶת.

 

אַתָּה מוּטָל אֶל הַסָּלוֹן, מַשְׁפִּיל מַבָּט, מִתְאַמֵּץ לְהִתְנַעֵר

 

מִכָּל קֶשֶׁר, שׁוֹלֵחַ עֵינַיִם פְּעוּרוֹת אֶל קִירוֹת

 

חֲלָקִים כְּשַׁיִשׁ, אֶל צֹהַר שֶׁדַּרְכּוֹ אֵין

 

שָׁמַיִם, מְנַסֶּה לְהִמָּלֵט, אַךְ לֹא -

 

מִשְׁפָּחָה לֹא בּוֹחֲרִים.  

 

 

 

אבנים

             

לזכר יפית


 עֶרֶב בָּעוֹלָם

סְוֶדֶר אַהֲבָה

מְכַסֶּה אֶת הַיְקוּם

עֶרֶב בָּעוֹלָם

אֲבָנִים נוֹשְקוֹת לָאֲנָשִים

הַשוֹכְבִים תַּחְתָּן.

 

(מתוך ספרו "האקדמיה ללשון מגומגמת")

 

         

דו"ח העוני 

 בְּדָל מְהַבְהֵב בַּאֲפֵלַת

הַמִטְבָּחוֹן.מַדְּפֵי הַמְקָרֵר מְבַצְּעִים

סְטְרִיפְּטִיז קַר.

אֵפֶר הַסִיגַרְיִה שוֹעֵט

אֲחוּז טֵרוּף לְרִצְפַּת

דוּ"חַ הָעֹנִי.

מָחָר, בַּתוֹר לְלִשְכַּת הָעֲבוֹדָה, יִהְיוּ שוּב חַיָּיו

חֲפִיסָה מְעוּכָה בְּכִיס הַחוּלְצָה.

 

(מתוך ספר שיריו "האקדמיה ללשון מגומגמת", בהוצאת ,"כרמל/עמדה" לספרות עברית.)

 

  עדכון לביאליק


יוסי בְּסַכין, פסי בְּאקדח,

משה עם רימון

וְהָמָה הרחוב. וּבָאו לִקְטָטָה

גברים

וּנְערים

דקרו וְיָרוּ

ויצאו על

תְּנַאי.

 

(מתוך "האקדמיה ללשון מגומגמת" הוצאת כרמל/עמדה  2008

השיר נכתב בשנת 2004