title
title
title
title
title
title
title
מפזמוני איילת בעבר

שירים שלא נס ליחם

 

 פזמוני חג האסיף - חג סוכות

הפזמונים נכתבו על-ידי אליהו אלף לחג האסיף בשנת תש"כ.הותאמו ללחנים שונים ידועים ובוצעו ע"י להקה וסולנים.


 אנו הולכים ברגל 

אנו הולכים ברגל       הופה הי...

גם אם כושלה הברך  הופה הי...

אין כביש לאוטו "אגד" הופה הי...

כי חסומה הדרך       הופה הי!

      איפה אותם ימים טובים:

      פרד הוביל יולדת,

      לא חַתְנו - בבוץ היינו אז טובעים

      ושרנו לאבק שבילי מולדת.

                  אנו הולכים ברגל...

 

היום יש כביש, יש אוטובוס,

שיא טכניקה קולטורה,

אבל הכביש מכוסה כולו, תפוס,

בשפע סורגום, ברכת פרי דורה.

                 (וְ) אנו הולכים ברגל...

 חסום, תפוס אך אל יאוש, -


אפשר ועוד בו כּבְמימינו

נשוט בעוד סורגום נח לו לייבוש

ואנו נרימה פעמינו.

            (ו) אנו הולכים ברגל...

 

תור סורגום כי יחלוף, אחים,

אין ביטחון - במכונית נגיע:

הכביש נחוץ לפרוסות התפוחים

ואנו שוב בצעדה נריע.

         אנו הולכים ברגל...

 

גיוס - זה לא מסחרה!

(אַ - לַ - "קיי סרה, סרה...")

  בין העצים הירקרקים

עומסי השפע, פרי ריחני -

מה טוב לשוח, לקטוף תפוח,

- אך לחיות לא נותנים!

      אוי, צרה צרורה:

      חבר לגיוס נברא,

      גיוס זה לא מסחרה,

      זו צרה צרורה...

 

אם השקית יפה, גדולה,

לא המוקצבת, המוזרה -

מה התועלת - זו הקופסה

של המנות- צרה.

        אוי, צרה צרורה...

 

יש מזדמן ענף בריא,

בו כל תפוח בומבה - כמו כד,

מפח לנפש - הכיס קטן,

בקושי נכנס אחד...

      אוי, צרה  צרורה...

 

יש מתחשק לנגוס מובחר,

מן הדלישס - עונג לחך,

- קול מרקיע פתע יבקע:

"איך לא תבושה, איך?!"       

     אוי, צרה צרורה...


 

מה לעשות? - הצב סולם,

עבוד במרץ, אל תתרשל.

שים לב לעוקץ, מלא קרטון,

פתק-מספר שלשל.

      אוי, צרה צרורה...

 

כבר חבילות שלחנו פרי,

מלא החדר - עד התקרה,

לאיזה צורך עוד כל חבר

אל הגיוס נקרא?

       אוי, צרה צרורה,

       חבר לגיוס נקרא,

       גיוס - זה לא מסחרה, 

       זו צרה צרורה...

 

מזמור לאסיף

 

לדוד קיבוץ - דודה חווה,

הוא לה והיא לו.

הוא בה נוהג באהבה

הוא לה והיא לו.

     יש רפת לו

     ודיר הומה

     וַחתוליו -

     הו, מי ימנה!    (כולם)

לדוד קיבוץ דודה חווה

הוא לה והיא לו.

וחוותו התרחבה

הוא לה והיא לו

    רחב הלול,    (סולו)

    כלבים נוספו,

     ושיא יבול

     דבורים אספו.

     ורפת לו

     ודיר הומה

     וַחתוליו -

     הו, מי ימנה?


לדוד קיבוץ דודה חווה,    (כולם)

הוא לה והיא לו.

צלחו, השפיעו רוב תנובה

הוא לה והיא לו -

     פרי עץ מובחר,

     יפעת שדה

     יָרָק וּבָר,

     שפעת מדגה    

     רחב הלול....


לדוד קיבוץ ולחווה

הוא לה והיא לו

נשלח ברכת שנה טובה

הוא לה והיא לו -

     זקן וטף      (כולם)

     עלמה, בחור,

     לכל ייטב,

     לוּ יבורכו:

     פרי עץ מובחר...

לדוד קיבוץ ולַחַווה

הוא לה והיא לו.

תהא שנה טובה, טובה,

תהי שנה טובה!    

 

 

סואיטה "תשי"ט" (בשישה פרקים)


 (א' - וולגה וולגה)

חגה שמש ברקיע,

משוטטת הלבנה,

סובבות הן עד הגיע

לפרקה תקופת שנה.

 

השנה המעוברת -

בין שניה כבר כְּרֵסָה -

מתגלגלת ועוברת

דאוגה וכעוסה.


תוהה שמש: "אלה מי לי,

קבלרים חדשים

שעברו מליוני מילין

וּסביבי מדשדשים?"

 

(ב' - קוזצ'וק)הופ - טסתי ברקטה


ולי - בדרכי ניקרית,

סקופ קוסמי אלקטה

בשביל פרבדה של מוסקבה:

שד"ר אהבה -

לוניק פיִּרְבוי מניקיטה

אפיץ אחווה,

שלום-עולם, תחי מוסקבה!

 

(ג' - ינקי דודל)

וַאני בן-טיל של ינקי,

גם אני הגעתי,

מסתובב אני לי כאן, כי

לניקי התגעגעתי.

קוקה-קולה, וודקה-בורשט,

קוקטיל טוב זה, בחיי!

כל הקוסמוס אעבור.

אריע - "אי לייק אייק"!

(ד' ב' וג' ביחד)

                          וַיי!!! 

    (ה' - יה ירח)


הירח מתאנח - זה הלוניק

השני פגע בי - טררח!

אוי לי אוי, למטרה כולם שמוני,

מערב וגם מזרח.

זה ניקיטה-ישעיהו הוא, או מיכה -

חזון האחרית הקדים.

אות שלום בי זו רקתו הטיחה

משמחה, ראו, עוד אאדים.

     (סוף דבר - אמר ירח:)

שמעו לי חבריא, כדאי להניח

לשנה שמלאה - שתלך לשלום,

איילת-השחר תזרח עוד, תפריח

שנה חדשה רבת אושר ותום.

                       תום - תום - תום ...

 

(ו' - קודה - מילה של מורגנשטרן) 

                       יהיה טוב ! ! !

     

 

מה אוכל חבר קבוצה


הושר על-פי "מה אוכלה חמוטל" של ביאליק

השיר נכתב ע"י שרה לגר בשנת 1950

 מה אוכל חבר קבוצה?


שימורים ואבקת ביצה.

גם בשר מקופסאות,

שבעים מיני גבינות צהובות.       

 

מה חבר קבוצה שותה?

מין משקה הדומה לתה.

הוא מריר וגם פושר,

מבויש וקצת חיוור.     

 

סוכר תמצא בחדרים,

בחדר-האוכל - רק סכרין,

ולכבוד ימי חמסין,

מי הקרח נפסקים.    

 

מה חבר קיבוץ יאכל

מתוצרת המפעל?

מתוצרת המפעל?

הקבוצה לא אוכלה כלל! 

 

הושר ע"י רות ולוורט ואראלה שי בארוחת הצהרים האחרונה של שבת בחדר-האוכל

ב - 28.10.1995 נערכה ארוחה חגיגית מיוחדת לציון האירוע.